למי שמאובחן באוטיזם בתפקוד גבוה

בדרך שאני קולרת דברים מדבר עם אנשים מתמודדת עם סיטואציות

קשה להסביר למה אני תמיד מרגישה שונה

אני מרגישה שהאבחון אותי הגדיר אותי לשונה , כי הייתי בכיתת חינוך מיוחד וזה הפריד אותי מבני האדם הרגילים וגם הרגשתי שהתייחסו אלינו כאילו שאנחנו חלק נפרד מבני האדם , כל השנים רק חפרו לנו על כמה שאנחנו השונים והמוגבלים.
אחרי כל מה שספגתי כל השנים אני מרגישה כאילו שאני כן מרגישה עם עצמי שאני כמו כל בני האדם יש לי רגשות ומחשבות כמו כולם, אני בכלל לא עונה על סוג המאפיינים שהופכים את האוטיסטים שיש להם אותם לשונים מאוד כמו ראיית עולם שונה או חוסר יכולת לפרש דברים ולקרוא את הסביבה
אבל שאני מול אנשים אחרים אני כן מרגישה שאני שונה ודי קשה לי בתקשורת איתם כי אני מקנאה בהם שהם מוגדרים כרגילים ואני האוטיסטית, כי הם חיים חיים רגילים במסגרות רגילות ואני לא , גם בגלל שאמרו לנו כל השנים שאוטיסטים לא מבינים סיטואציות אז אני מפחדת שיחשבו שאני גם לא מבינה או שישאלו דברים וידעו שאני מאובחנת בדבר הזה , ומעוד המון סיבות אחרות .

ולא אני לא מרגישה שום דימיון או קשר לאוטיסטים אחרים . עם הרבה מהאוטיסטים שהכרתי לא הצלחתי למצוא נושאי שיחה בכלל ולא היה לי קל איתם יותר מאנשים רגילים.. מבחינתי אוטיסט שאני לא מכירה הוא בן אדם זר לכל דבר , אני לגמרי לא מרגישה בכלל שאנחנו קבוצה ושיש בינינו משהו מאחד

שואל השאלה:
במה את מרגישה שונה? (אם זה בסדר בשבילך לפרט). אני פשוט קיבלתי את האבחנה לא מזמן ומנסה להבין על עצמי, כי גם תמיד הייתי במסגרות רגילות ולא ידעתי שיש לי את זה

אאה זה הרבה לענות אבל כאילו אני כן מרגישה שונה פשוט אומרים לי שלא ממש רואים את זה עלי אבל אני כן יכולה לראות איך אני דומה לאוטיסטים אחרים