שאלה לכאלו שסיימו תיכון וכבר בצבא/ אחרי צבא גם אצלכם החברות/ חברים התחילו להתרחק?

מדובר בחברים שהיו איתך בבצפר?
הריחוק הפיזי משפיע לגמרי על הקשר, גם אם מדברים המון ומשתדלים להתראות. כשלא רואים אחד את השני על בסיס קבוע ולא נמצאים ביחד במסגרת זהה הקשר נלחש... גם אני חווה את זה
זה מבאס, אבל אם נורא חשוב לך לשמור על הקשרים האלה אז תראי לחברים כמה חשוב לך להתראות ולדבר איתם

זה קשה לקבל ולהסתגל לתוך זה, אבל זה חלק מהעניין של סיום פרק בחיים, לאנשים יש מטרות שונות בחיים והם בדרך כלל הולכים בדרכים אחרות, אנשים גדלים ומשתנים ובגלל זה יכול להיווצר פער בינם שיגרום להם להתרחק, גם חברי ילדות שהיו איתך כל רגע ילכו בסוף בדרך שלהם, זה כואב לשחרר מאנשים שהיו בחיים שלך ולא חשבת בחיים תיפרדי מהם אבל את תכירי עוד אנשים ותאמיני לי עוד לא פגשת את כל האנשים שיאהבו אותך בחיים גם אם נראה לך שכן

אני בחרתי לא להיות בקשר עם אף אחד מהתיכון (וזה הדדי)
ומהצבא אני בקשר עם חברים בודדים.

אנשים בתקופה הזו משתנים, דעות, מטרות, השקפות, ערכים - משתנים ומתעצבים לחיים הבוגרים ולא בהכרח ממשיכים קשרים מהתיכון/צבא.
אני אישית ניתקתי קשר עם חברות מהתיכון כי מאז ומעולם הקשר היה מאוד שיטחי ויותר חברות ללימודים מאשר חברות לחיים, ואת החברים לחיים שלי הכרתי בעיקר ממסגרות אחרות ולא מהתיכון.

אין לך מה להפגע, מי שבוחר להתרחק לא שווה את היחס שלך ואת עוד תכירי אנשים שהקשר איתם יהיה באמת קשר מיוחד, גם אם הוא לא יהיה יומיומי - זה יהיה אנשים שתוכלי לסמוך עליהם ברגע האמת ויהיו שם בשבילך באמת ולא סתם בגלל מסגרת מסוימת.

שואל השאלה:
חברות שהיו בנות בית אצלי, מאוד השתנו ניתקתי קשר עם החבורה הקודמת ונפגעתי מהמון אנשים בחיי, אני כרגע בצבא ואני לא מרגישה כאילו אכיר חברות לחיים.
קשה לי בטירוף פשוט מצאתי את עצמי פעם אחרי פעם רודפת אחריהן וזה ככ מייאש אותי כבר שפשוט הפסקתי.
אני מרגישה בודדה ובחיים לא הרגשתי ככה

ניתקתי קשר עם חברים מהתיכון
לפעמים יש שיח עם ידידים טובים שהיו פה ושם אבל עם רובם כבר לא מדברת