8 תשובות
אני חושב שזה מובן מאליו שריצה זו דרך להשתחרר מכל מובן, גם במצבים כאלו.
שואל השאלה:
^^ברור שלא, אבל אולי בוקר אחרי זה בכל זאת קצת לא במקום?
מה שמרגיש לך לנכון, אם בעינייך זה לא מכבד ואבא שלך יכול לקחת את זה כלא מכבד אז עדיף שלא לקחת את הסיכון שהוא יפגע
האנשים שמגיבים פה לא מסתכלים בכלל על האבא, זאת אמא שלו, ואם שואלת השאלה חוששת שזה יכול לפגוע בו, אפילו אם זה באחוז אחד (כי לחשש צריך טיפה ביסוס) אז עדיף להימנע ולדחות ביום יומיים, זה לא שהיא לא תעשה את זה אחר כך.
לאבד מישהו קרוב זה לא דבר נעים ואפילו מעציב.. כל אחד ומה שהוא מרגיש.. אני יכול לתת את עצמי כדוגמה שסבתא שלי נפטרה ז"ל לפני משהו כמו 3 שבועות בערך, ובאותו הערב יצאתי עם חברים לסנוקר.. לא כי אני לא מכבד אותה או משהו, היא הייתה מאוד קרובה אליי.. אני פשוט מתמודד עם הכאב בדרכים אחרות ולא מביע אותו.. להגיד לכם שלא הייתי עצוב אני לא אומר הייתי מאוד עצוב.. החיים ממשיכים ואסור לעצור ולהיכנס לדיכאון על כל דבר קטן/גדול שקורה לנו ביום יום.. אם את/ה מרגיש/ה סבבה עם להמשיך בחיים כרגיל אז הכל בסדר זה לא אומר שלא חשוב לך האובדן הזה. כמו שאני עשיתי.. ואני באמת שלם עם ההחלטה שלי.
את לא צריכה לעצור את החיים בגלל זה, וריצה זה לא משהו שמראה על חוסר כבוד זו סך הכל פעילות גופנית.. אם זה יעזור לך להתמודד אז למה לא? ומשתתפת בצערך
תדחי ביום יומיים, אולי את לא הכי קרובה אליה אבל הוא כנראה היה מאוד קרוב אליה.
אצלו זה יותר קריטי.
תהייה שם בשבילו ותעזרי לו
תסבירי שזה עוזר לך