הגיוני שאני מרגישה שאני מתחילה לצאת מדיכאון ואני לא מרגישה בנוח עם זה?

הגיוני, הרבה אנשים שסובלים מדיכאון מרגישים יותר בנוח במצב הזה ומפחדים לנסות להשתפר מהחשש שיתאכזבו שוב. אבל אני חושבת שזה טוב שאת מתחילה לצאת מזה ולמרות החשש ואי הנוחות להמשיך בדרך הזו

הגיוני, כי את במצב שאת מכירה והוא הפך לאזור הנוחות שלך
אבל זה לא נכון להרגיש ככה וצריך להילחם בזה

כן ברור כי זה אזור הנוחות שלך

היי יקרה,
יכול רק לתאר את תחושת הבלבול כשאת מצפה להרגיש הקלה ושקט נפשי וזה לא ממש קורה.
ייתכן והתרגלת לתחושת הדיכאון וכל המשתמע מזה.
יש 'נוחות' במוכר ובידוע, גם כשהסיטואציה היא רחוקה מלהיות טובה.
במובן מסוים זה דומה לסינדרום האישה המוכה, שבוחרת להישאר.
כעת כשאת מרגישה שמחוזות הדיכאון מתרחקים ממך את מוצאת את עצמך באדמה חדשה הפחות מוכרת לך.
אם לדוג' הדיכאון יכול לגרום לפאסיביות ולהתכנסות.
יציאה מהמצב הזה קוראת לך להיות חיונית, אקטיבית - משהו שיכול אולי קצת להלחיץ.
קחי את הזמן להתרגל למצב החדש, תהליכים לוקחים את הזמן שלהם.
את בכיוון הנכון.
מחזק אותך אותך ואשמח להזמינך לצ'אט עם המתנדבים שלנו.