3 תשובות
אני חושבת (יודעת..) שאפשר להתחבר אישית עם אותם תלמידים הרבה יותר, התלמידים מרוויחים והמורים/מדריכים מרוויחים מקשר אישי, מסיפוק בעבודה, התקדמות ועוד. יש משהו בסיפוק הזה שאין לו שווה בעבודה אחרת או עם ילדים "רגילים". בנוסף, מורים שעובדים בחינוך המיוחד מקבלים תוספת צנועה במשכורת.
הי
היתרון הגדול של מי שעובד עמם, הוא: הנתינה הגדולה.
כמו גם: השמחה כשהם מתפתחים.
ואף: הגברת הסבלנות של המטפלים.
ואפילו: הגברת המודעות העצמית של המטפל. (איך אני במצבי לחץ וכו").
ו: הגברת הסיבולת, והחוסן של המטפל.
וכמובן: כשאותו ילד מחזיר לך אהבה..
איך אומרים?
כשאתה תורם- אתה נתרם!
אולי יש עוד...
חומר למחשבה.
היי "אופטימי לנצח" וערב טוב.
אני מסכימה לנאמר בתגובה הקודמת ומוסיפה:
מילדי ה"חינוך המיוחד" למדתי שכל אחד מאיתנו הוא ייחודי ומיוחד, לכל אחד מאיתנו יש קושי / מגבלה כזו או אחרת והחכמה היא לחבק את המגבלה, להפוך אותה לאתגר ומניע להתפתחות. הם אלה שהקנו לי את היכולת להקשיב, לגלות סובלנות, להכיל, לכבד ולקבל את האחר בלא תנאי.
ועוד משהו: ילדי חנ"מ לימדו אותי שאכן, לכל ילד ולכל אדם יש "מפתח" שתואם למידות ולצרכים שלו. כשמוצאים את המפתח המתאים אז השמים הם הגבול.
בקיצור: זה האתגר של המחנך / המטפל וזה גם אחד ממקורות הסיפוק שחווים בעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
מה זה דורש מהמטפל?
להאמין ביכולות של הילד, להתאים את המשימות השונות לקצב וליכולות האישיות, להשקיע הרבה מאד מאמץ שלא בהכרח זוכה לתגמול כספי, ללוות ולהבין את מצוקת ההורים וכן - להישאר "אופטימי לנצח":)
מקווה שהבנתי נכון את שאלתך ומזמינה אותך ליצור קשר במידת הצורך והעניין.
בברכה, כרמית אלון