אני לא מבינה את זה! זה נהיה טרנד חדש "חתיכת ורידים"?! כל דבר קטן שקורא מתחילים לחתוך ורידים. וגם אם קורא לך משהו נורא, לחתוך זה לא אפשרות! למה כולם כל הזמן חותכים?! תוציאו את הרגשות שלכם בשבירת חפצים, בצעקות, ומכות לכרית.. אבל למה לחתוך ולהכאיב לעצמכם?!

כי ככה אני מתומדדת הכי טוב!

because i'm too sad

זה אמור להוציא את הכאב בלב להיות כאב פיזי,
ובקשר לכואב זה הקטע..

ילדים מושפעים. אני מכירה ילדה שחתכה ורידים וניסתה להתאבד, רק בגלל שחברות שלה עושות את זה.

זה ממכר. אני התגברתי על זה וכבר שנה שלא חתכתי אבל כל פעם שאני רואה סכין אני ממש מתאפקת לא לגעת בו

כי זה עוזר.
אני חותכת וזה עוזר לי!
כי חיים זה חרא!
נולדנו כדי לסבול..

שואל השאלה:
אז תדברו עם מישהו, תעסיקו את עצמכם במקום לחתוך, תרביצו לכרית, תצעקו ותשתחררו. אבל אל תפגעו בעצמכם! באמת שאין לי בעיה לדבר איתכם ותשתפו אותי. אבל אני לא יכולה להריץ לי בראש את המחשבה שמישהו יושב בבית וחותך לעצמו את הגוף וכולו דם. זה מזעזע! גם אני עצובה ואין לי עצבים לאף אחד. אני מרגישה לבד ולא טוב לי, אבל אני לא חותכת.. מעבר לעובדה שאין לי את האומץ לחתוך

כן, אפשר לומר שזה טרנד
עובדה שעד לפני 5-10 שנים אף אחד לא הכיר במושג הזה "לחתוך וורידים"

אני לא אדבר בשם כולם אלא רק בשמי
לי אישית זה נותן תחושה שזה מגיע לי

ורוצה שאני אספר לך סוד? לא כל אחד שאומר לך שהוא חותך הוא באמת חותך
יש ילדים שהם רוצים צומי ושירחמו עליהם.
אבל תכלס, אין להם אומץ אפילו לחרוט על הגוף שלהם.
75% מהילדים הם כאלה.

הם מנסים להפוך את הכאב למשהו פיזי

וגם כי הם שומעים אל זה ורוצים למסות ולהרגיש איך זה לפרוק את הכאב על הגוף... אים הם לא היו שומעים אל מישהו שעשה את זה הם לא היו מנסים...

זה עוזר...
ככה אני מתמודדת:\

לי יש מחלות נפש, כל יום אני נתקלת בהן
וזה הורס לי את החיים.
בחיים לא חשבתי לחתוך
אבל אני יכולה להגיד שלפני שנה עשיתי צעד גדול מאוד והחלטתי לצאת מהבית, לראות עולם. והופ זה שוב קרה. חצי שנה נשארתי בבית לא ראיתי בכלל שמש. ואמא שלי הכריחה אותי ללכת לפסיכיאטר. פחדתי מאוד אני לא אשקר, זה היה לקחת סיכון אבל אמרתי: גם ככה אני סובלת אז עוד סבל לא יהרוג אותי.
הלכתי לפיסיכאטר ועשיתי את הצעד האמיץ הזה כיום אני מסוגלת לצאת מהבית, לראות אנשים וחברה, אני מטופלת בכדורים. עדיין לא החלמתי, אבל אני בדרך
בהצלחה לכולם!
ורק שתדעו שלכל דבר יש פתרון

האנונימית האחרונה? הכי בהצלחה ומקווה שיהיה לך הכי טוב בעולם! באמת!

אני חותכת, זה עוזר, אני מוציאה על זה את כל מה שיושב עלי.
אני מגיעה לפעמים למצב שכל היד שלי דם ואני בוכה מכאיבים...
יש אנשים ששופטים ואומרים שזה בשביל צומי, יש אנשים שזה צומי ויש כאלה שלא, אני לא, אני עושה את זה כי באמת אין לי לאן לברוח..
זה יגמר בהתאבדות, אני יודעת. יש אנשים שזכו בחיים רגילים וטובים ויש כאלה שלא...
אם אתם לא יודעים מה הסיבה של בן אדם לחתוך את עצמו אז אל תשפטו זה גורם לעוד יותר..
ההורים מכים אותי, מציקים לי, דקרו אותי חנקו אותי מה לא..
אבל אני לא חתכתי כבר עשרים ואחת ימים:-)

שואל השאלה:
אז תלכי לפסיכולוג! תיהי בטוחה שהוא ינסה להבין אותך ולעזור לך! תאמיני לי שהייתי אצל פסיכולוגית בגלל איזה משהו, והיא עזרה לי ממש. והסיבה שהלכתי בגללה אלייה הפסיקה לי בהדרגה

תודה רבה אני ממש מעריכה את זה. לא קל להתמודד עם זה, במיוחד שאין לך חברים שתומכים בך מהצד...
אני מקווה שלכולכם יהיה טוב והמון בריאות ואושר הכי חשוב!
בהצלחה המשך!

כל האנשים שאמרו שזה עוזר להם לפרוק את הכאב:

אים אתם מודעים למצב שהגעתם אליו למה אתם לא פונים לעזרה? אני לא באה לשפוט אותכם וח"ו שאני לא יגיע למצב כזה. אבל אני מבינה שיכול להיות שזה לא נעים/ בושות לפנות לעזרה. אבל להסתובב אים חתכים בגוף? להתעלל בעצמך?

תפנו לעזרה, יש דרכים לטיפול!

לפנות לעזרה זה לא בושה

אני חושבת בדיוק כמוך.
יש כאלה שאני מבינה אותם בכ"מ אבל למה לעשות את זה זה מטומטם ממש.

זה בושה...:- (

זה לא בושה!
אים אני הולכת למות אני יגיד שזה בושה ללכת לקרוא לאמבולנס?
את נמצאת במצב שאת צריכה לקבל עזרה אז לכי אל זה...
אים באמת איכפת לך מה אנשים חושבים אז תדעי שיחשבו שאת יותר מוזרה אים לא תפני לעזרה

וחוץ מזה כל המקומות של קבלת טיפול נפשי הם חסויים.

יש לי רק דבר אחד להגיד-אל תגידו דברים כמו 'כי זה מרגיע, כי זה עוזר לי להתמודד' כי אנשים יכולים להיות במצב חרא בחיים ולחשוב על תגובות כאלה-לנסות לחתוך ולהתמכר.
זה באמת יכול לדרדר ילדים תיזהרו במה שאתם כותבים

"ורוצה שאני אספר לך סוד? לא כל אחד שאומר לך שהוא חותך הוא באמת חותך
יש ילדים שהם רוצים צומי ושירחמו עליהם.
אבל תכלס, אין להם אומץ אפילו לחרוט על הגוף שלהם.
75% מהילדים הם כאלה."

בחיים לא חשבתי שאתקל בכזאת תגובה שגויה, קודם כל אם ילדים משקרים כדי שיחשבו שהם חותכים זה כן הפך לטרנד, משהו שהופך אותך ל"מיוחד" "מסתורי" " מגניב" למישהו שיקבלו אותו בצורה טובה יותר.
ואומץ?! זה ממש כמו לאמר "אין לו אומץ להזריק הרואין"
לא דרוש אומץ לדברים האלה, דרושה מנת משכל נמוכה, חוסר יכולת לראות את התוצאות מהמעשה ובכלל העובדה שאת מוציאה את מי שחותך כבן אדם "אמיץ" שגויה לחלוטין כי מי שבאמת אמיץ ימצא אומץ לבקש עזרה בבעיה שלו ובימינו תמיד יש ממי לבקש עזרה, בין עם זה יועצת, הורים, משטרה או עובדת סוציאלית. כל פעולה אובדנית כלשהי תבוצע רק על ידי בן אדם קל דעת שלא מצליח למצוא פתרון לבעיותיו.

אולי תסתמו לפני שאתם שופטים אנשים שחותכים?! אני חותך, ובואו נומר שלא לכל העולם יש חיים יפים כמו שלכם יש..
עזבו, כלום לא יעזור לכם יותר..

לאף אחד אין חיים יפים, כולם עברו/יעברו טראומה נפשית או פיזית בשלב מסויים בחיים שלהם, חלקם ידעו איך להתמודד איתם וחלקם ישאירו צלקות בגלל שהם לא ימצאו דרך להתמודד.
אתה בכלל אלו שחותכים כי זה טרנד, אז אני מציעה לך לשתוק כי אתה מביך את עצמך.

אני גם לא מבינה את זה.
זה לא עוזר. זה ממש לא עוזר וזה מיותר. כשיש לך בעיה צריך לחשוב איך לפתור אותה, בדרכים הגיוניות. לפרוק על עצמך את הכעס אולי יעזור לחלקיק שניה, בגלל שאתה חושב שזה יעזור, אבל אחרי זה הכל חוזר לאיך שהיה. לחתוך זאת לא דרך להתמודדות עם בעיות נקודה.
והמושפעים שחותכים כי זה "טרנד" זה בכלל שיא הטמטום. ואם כולם יקפצו מהגג\ישרפו את עצמם\כל דבר דפוק ומיותר אחר אז גם אתם תצטרפו? רק בשביל להרגיש חלק מקבוצה? נו באמת..
לחתוך וורידים, זה להתאבד. לחתוך פעם אחת, וזהו. לא בשביל להשאיר על עצמך צלקת מכוערת שאנשים ירחמו עליך

את לא מבינה איך זה עוזר. זה שלא צריך מכל דבר לחתוך. אבל יש פעמים שמוצאים עצבים על כאב פיזי אישי. זה לא אומר שכולם עכשיו צריכים לחתוך על קולה בלי גזים. זה אומר שזה עוזר

אנשים הם כמו נייר.
מגיע להם לסבול,
הם רעים
והם חותכים אחרים
אל כאשר את כועסת
מה יותר עוזר?
לחתוך אחרים?
או לחתוך נייר?

לפעמים שקשה לבן אדם הוא צריך את זה
אני אסביר את זה ככה.
כמה פעמים גירדת תפוח-אדמה במגרדה בלי בטעות להכאיב לעצמך ביד?
את תעני, לא יודעת לא ספרתי או משהו כזה התשובה שאני עניתי הייתה הרבה אבל לא זוכרת
ואז שאלו אותיושישאלו למה? את לא תעני
כמה פעמים גירדת תפוח-אדמה במגרדה ובטעות חתכת את עצמך?
מיד עניתי טוב זה קל אני חושבת שמשהו כמו 12 למה? כי בדיוק דיברתי עם..

לגוף האנושי יש את הפגם הזה
לזכור שכואב
לזכור צלקות.
לזכור דם
זה למה ילדים או נערים חותכים
כדי לזכור
את הכאב ואת הרוע שעבר עליהם
ולא לשכוח
כי אם אתה שוכח הדבר נוטע לחזור על עצמו

כי זה עוזר לפרוק..