כנסו שנייה זה פריקה

אז היום בבית ספר היה די טוב עד השעה האחרונה שהחברה הכי טובה שלי בלבלה את המוח על זה שעומד להיות פה מלחמה וביקשתי ממנה להפסיק לדבר על זה והיא אמרה "*שם חסוי* אתה לא יכול פשוט להתעלם מזה זה המצב ואין מה לעשות בזה אז אני ידבר איך שבאלי" אז פשוט התעלמתי והמשכתי ללכת. אבא שלי בא לאסוף אותי והיה סבבה עד שכשהגעתי הביתה תיק אחד שלי עם המון חוברות סחבתי על הגב ואחת גררתי על הרצפה והוא צעק עליי להרים את זה אז אמרתי לו שאין לי כח והוא פשוט צווח עליי. ואחרי זה בארוחת צהריים זה היה רק אני הוא ואחותי, אחותי בקשה ממנו לאכול בפה סגור והוא פשוט צרח עליה והלך לאכול בחוץ. ואז הלכתי לאמא שלי ושאלתי אותה אם היא יכולה לעזור לי להתאמן להכתבה שיש לי מחר והיא אמרה לי קודם לפרוק את התיקים אז זה מה שעשיתי ואז אמרה לי לשננן את המילים. ואמרתי לה שכל הקטע הוא שהיא תומר לי את המילים ואני אראה כמה אני יודע אם אני אזכןר את המילים לפניי כן זה סתם רמאות. והיא פשוט גילגלה עניים ואמרה לי אם לא תפסיק לצעוק עליי אני לא עוזרת לך בכלל! למרות שלא צעקתי בכלל אז פשוט צעקתי עליה "למה פעם אחת את לא יכולה לעזוב שנייה את הטלוויזיה ולהיות אמא?!" ואז הלכתי לחדר שלי והתחלתי לבכות מה כדאיי לי לעשות????