23 תשובות
שואל השאלה:
רבתי עם ההורים שלי והאווירה הייתה חנוקה אז הלכתי לנשום אוויר בפארק. הם אף פעם לא מבינים אותי. כל הזמן הם אומרים לי "אל תעשה את זה" או "תפסיק להיות שונה" אבל הם לא מבינים שאני לא שולט בזה. לא בחרתי להיות גיי. טוב ,אני אנסה לשכוח מזה. התיישבתי בספסל והסתכלתי על העצים ועל הצמחים. עצמתי עיניים ונשמתי עמוק. לפתע שמעתי נביחות של כלב לא רחוק ממני פקחתי את עיניי וראיתי כלב גדול ופרוותי הולך לטיול עם הבעלים שלו "הוא כל כך חמוד" אמרתי לעצמי. כנראה בקול. ובהיתי בכלב .פתאום הכלב נעצר ושמתי לב שהבעלים שלו מסתכל עלי פתאום הוא התחיל לדבר "התכוונת אלי?" לא הבנתי למה הוא התכוון עד שנזכרתי במה שאמרתי "א-אני התכוונתי לכלב" עניתי בגמגום והוא המשיך להסתכל עלי. זה היה די מביך. שנינו הפסקנו לדבר ואני ניתקתי את קשר העין. הבחנתי בכך שהוא נראה די מגניב. לא רע אפילו. "אני יכול לשבת פה?" הוא פתאום אמר ואני ניסיתי לא להיראות יותר מובך ממה שכבר הייתי. "בטח, זאת מדינה חופשית" אמרתי והוא חייך ואמר בגיחוך "אני לא רצוי פה?". שיט. "ל-לא לא, ברור שאתה רצוי... פשוט לא ציפיתי לזה" השבתי בגמגום. הוא התיישב לידי גיחך שוב ואמר "אז... אתה פה לבד?" ועניתי "אתה פה איתי אז כבר לא" אמרתי במעט עצבנות. "אני מעצבן אותך, אה?" הוא אמר. "לא כל העולם סובב סביבך. רבתי עם ההורים שלי" אמרתי כשהסתכלתי עליו עם חיוך קטן. אני אנסה להעביר נושא, אין לי כוח לדבר על זה "אפשר ללטף את הכלב שלך?" שאלתי והסתכלתי למטה על הכלב החמוד והפרוותי שלו "ברור, הוא אוהב ליטופים" הוא אמר לי, הקול שלו היה נחמד ורגוע, כבר הרבה זמן לא דיברתי עם אנשים בלי צעקות. ליטפתי את הכלב והפרווה שלו הייתה כל כך רכה לא רציתי להפסיק ללטף אותו העיניים הנוצצות שלו היו כל כך חמודות "הוא כל כך חמוד" לחשתי לעצמי וחייכתי, לא שמתי לב שהוא מסתכל עלי עד שהוא התחיל לדבר אלי שוב "אני ***, איך קוראים לך?" אני לא מבין למה הוא מנסה לדבר איתי, הוא מרחם עלי כי רבתי עם ההורים שלי או משהו? "אני ***, ואתה לא חייב לנסות לדבר איתי אני מעדיף שקט" עניתי לו, אני מקווה שזה אולי יגרום לו להפסיק "אז אתה רוצה לדבר במקומי? אני טוב בלהקשיב. אתה יכול לפרוק לי. אני יודע שלריב עם ההורים זה מעצבן זה קורה לי המון, האמת זה גם קרה עכשיו בגלל זה הלכתי לטיול עם הכלב להירגע מהכל" הוא אמר לי והסתכל לי בעיניים, איכשהו הרגשתי שאני יכול לבטוח בו, שאני יכול לספר לו הכל והוא באמת יקשיב ויבין אותי, או לפחות ירצה להבין אותי. הצורה שבה הוא דיבר הרגישה כל כך מוכרת, כאילו כבר נפגשנו פעם. אני אספר לו. "זה סתם ריב רגיל רבנו כי אנחנו לא מסכימים לגבי משהו, רבנו כי..." אני לא מסוגל. "כי אני מוזר בשבילם" שיקרתי. אני לא מסוגל לזה. אני עדיין לא מוכן לצאת מהארון גם בפני אדם זר. אני פחדן. "לא משנה כמה אני מתאמץ אני לא מצליח להפסיק, ניסיתי-" שיט. למה אני בוכה? תפסיק, תרגע! "ניסיתי להפסיק להיות שונה. רציתי להיות רגיל כמו כולם אבל אני לא י-יכול, אני לא מצליח." למה אני ממשיך לדבר? תהיה בשקט. תעצור את הדמעות. הוא מסתכל עלי, אל תסתכל עלי... תפסיק! אל תרחם עלי! "תודה" הוא פתאום אמר לי, זה בילבל אותי. למה הוא מודה לי? *** התקרב אלי "קח" הוא אמר והביא לי נייר "רוצה נלך מפה? טיול יעזור לנו להירגע מהריבים בבית" הוא אמר ושם לי את הנייר ביד "אל תבכה בגללם. הם ההורים שלך אבל זה לא אומר שמותר להם לגרום לך לבכות." המילים שלו שימחו אותי, אבל עדיין הסתקרנתי לדעת למה הוא הודה לי, ניגבתי את הדמעות ושאלתי "תודה על הנייר. ועל מה שאמרת... אבל למה אמרת לי 'תודה' מקודם? על מה אתה מודה לי?" הוא חייך ונעמד, "אני אספר לך בטיול הכלב שלי גם לא אוהב לשבת המון הוא מעדיף לרוץ" הוא אמר ומשך לי את היד "בוא נלך" הוא הסתכל עלי עם חיוך רך ומרגיע, הוא ממש מיוחד, איכשהו אני מרגיש פתוח איתו, הרבה זמן לא בכיתי בפני מישהו זה היה מביך... "על מה אתה חושב?" הוא שאל אותי בפתאומיות, כנראה שקעתי יותר מידי במחשבות "א-אני סתם ניסיתי לחשוב על למה אמרת לי 'תודה'..." שוב שיקרתי, אני לא רוצה לפתוח שוב שיחה על החיים שלי ועל הרגשות שלי, בעיקר לא עם אדם שאני בקושי מכיר. הוא הלך אחרי הכלב שלו והתחיל לדבר שוב "זה כל כך מעניין אותך, אה? סתם חשבתי לעצמי מקודם 'תודה שפגשתי אותך' זה נשמע מוזר נכון?" שיט. לא ציפיתי לזה. איך הוא הצליח להגיד דבר כזה ולהיראות מגניב באותו זמן? אני חייב להגיד משהו. "א-" ניסיתי לדבר אבל הוא התחיל להגיד משהו "תודה שהכרתי מישהו שאני יכול להזדהות איתו, תודה על ששיתפת אותי, תודה שהתחלנו לדבר, אם לא היינו מתחילים לדבר היינו צריכים להיות עכשיו לבד עם הרגשות שלנו ואחר כך לחזור לבית להורים שלנו ולריבים."
רבתי עם ההורים שלי והאווירה הייתה חנוקה אז הלכתי לנשום אוויר בפארק. הם אף פעם לא מבינים אותי. כל הזמן הם אומרים לי "אל תעשה את זה" או "תפסיק להיות שונה" אבל הם לא מבינים שאני לא שולט בזה. לא בחרתי להיות גיי. טוב ,אני אנסה לשכוח מזה. התיישבתי בספסל והסתכלתי על העצים ועל הצמחים. עצמתי עיניים ונשמתי עמוק. לפתע שמעתי נביחות של כלב לא רחוק ממני פקחתי את עיניי וראיתי כלב גדול ופרוותי הולך לטיול עם הבעלים שלו "הוא כל כך חמוד" אמרתי לעצמי. כנראה בקול. ובהיתי בכלב .פתאום הכלב נעצר ושמתי לב שהבעלים שלו מסתכל עלי פתאום הוא התחיל לדבר "התכוונת אלי?" לא הבנתי למה הוא התכוון עד שנזכרתי במה שאמרתי "א-אני התכוונתי לכלב" עניתי בגמגום והוא המשיך להסתכל עלי. זה היה די מביך. שנינו הפסקנו לדבר ואני ניתקתי את קשר העין. הבחנתי בכך שהוא נראה די מגניב. לא רע אפילו. "אני יכול לשבת פה?" הוא פתאום אמר ואני ניסיתי לא להיראות יותר מובך ממה שכבר הייתי. "בטח, זאת מדינה חופשית" אמרתי והוא חייך ואמר בגיחוך "אני לא רצוי פה?". שיט. "ל-לא לא, ברור שאתה רצוי... פשוט לא ציפיתי לזה" השבתי בגמגום. הוא התיישב לידי גיחך שוב ואמר "אז... אתה פה לבד?" ועניתי "אתה פה איתי אז כבר לא" אמרתי במעט עצבנות. "אני מעצבן אותך, אה?" הוא אמר. "לא כל העולם סובב סביבך. רבתי עם ההורים שלי" אמרתי כשהסתכלתי עליו עם חיוך קטן. אני אנסה להעביר נושא, אין לי כוח לדבר על זה "אפשר ללטף את הכלב שלך?" שאלתי והסתכלתי למטה על הכלב החמוד והפרוותי שלו "ברור, הוא אוהב ליטופים" הוא אמר לי, הקול שלו היה נחמד ורגוע, כבר הרבה זמן לא דיברתי עם אנשים בלי צעקות. ליטפתי את הכלב והפרווה שלו הייתה כל כך רכה לא רציתי להפסיק ללטף אותו העיניים הנוצצות שלו היו כל כך חמודות "הוא כל כך חמוד" לחשתי לעצמי וחייכתי, לא שמתי לב שהוא מסתכל עלי עד שהוא התחיל לדבר אלי שוב "אני ***, איך קוראים לך?" אני לא מבין למה הוא מנסה לדבר איתי, הוא מרחם עלי כי רבתי עם ההורים שלי או משהו? "אני ***, ואתה לא חייב לנסות לדבר איתי אני מעדיף שקט" עניתי לו, אני מקווה שזה אולי יגרום לו להפסיק "אז אתה רוצה לדבר במקומי? אני טוב בלהקשיב. אתה יכול לפרוק לי. אני יודע שלריב עם ההורים זה מעצבן זה קורה לי המון, האמת זה גם קרה עכשיו בגלל זה הלכתי לטיול עם הכלב להירגע מהכל" הוא אמר לי והסתכל לי בעיניים, איכשהו הרגשתי שאני יכול לבטוח בו, שאני יכול לספר לו הכל והוא באמת יקשיב ויבין אותי, או לפחות ירצה להבין אותי. הצורה שבה הוא דיבר הרגישה כל כך מוכרת, כאילו כבר נפגשנו פעם. אני אספר לו. "זה סתם ריב רגיל רבנו כי אנחנו לא מסכימים לגבי משהו, רבנו כי..." אני לא מסוגל. "כי אני מוזר בשבילם" שיקרתי. אני לא מסוגל לזה. אני עדיין לא מוכן לצאת מהארון גם בפני אדם זר. אני פחדן. "לא משנה כמה אני מתאמץ אני לא מצליח להפסיק, ניסיתי-" שיט. למה אני בוכה? תפסיק, תרגע! "ניסיתי להפסיק להיות שונה. רציתי להיות רגיל כמו כולם אבל אני לא י-יכול, אני לא מצליח." למה אני ממשיך לדבר? תהיה בשקט. תעצור את הדמעות. הוא מסתכל עלי, אל תסתכל עלי... תפסיק! אל תרחם עלי! "תודה" הוא פתאום אמר לי, זה בילבל אותי. למה הוא מודה לי? *** התקרב אלי "קח" הוא אמר והביא לי נייר "רוצה נלך מפה? טיול יעזור לנו להירגע מהריבים בבית" הוא אמר ושם לי את הנייר ביד "אל תבכה בגללם. הם ההורים שלך אבל זה לא אומר שמותר להם לגרום לך לבכות." המילים שלו שימחו אותי, אבל עדיין הסתקרנתי לדעת למה הוא הודה לי, ניגבתי את הדמעות ושאלתי "תודה על הנייר. ועל מה שאמרת... אבל למה אמרת לי 'תודה' מקודם? על מה אתה מודה לי?" הוא חייך ונעמד, "אני אספר לך בטיול הכלב שלי גם לא אוהב לשבת המון הוא מעדיף לרוץ" הוא אמר ומשך לי את היד "בוא נלך" הוא הסתכל עלי עם חיוך רך ומרגיע, הוא ממש מיוחד, איכשהו אני מרגיש פתוח איתו, הרבה זמן לא בכיתי בפני מישהו זה היה מביך... "על מה אתה חושב?" הוא שאל אותי בפתאומיות, כנראה שקעתי יותר מידי במחשבות "א-אני סתם ניסיתי לחשוב על למה אמרת לי 'תודה'..." שוב שיקרתי, אני לא רוצה לפתוח שוב שיחה על החיים שלי ועל הרגשות שלי, בעיקר לא עם אדם שאני בקושי מכיר. הוא הלך אחרי הכלב שלו והתחיל לדבר שוב "זה כל כך מעניין אותך, אה? סתם חשבתי לעצמי מקודם 'תודה שפגשתי אותך' זה נשמע מוזר נכון?" שיט. לא ציפיתי לזה. איך הוא הצליח להגיד דבר כזה ולהיראות מגניב באותו זמן? אני חייב להגיד משהו. "א-" ניסיתי לדבר אבל הוא התחיל להגיד משהו "תודה שהכרתי מישהו שאני יכול להזדהות איתו, תודה על ששיתפת אותי, תודה שהתחלנו לדבר, אם לא היינו מתחילים לדבר היינו צריכים להיות עכשיו לבד עם הרגשות שלנו ואחר כך לחזור לבית להורים שלנו ולריבים."
אנונימית
גיא ותום, לוקה וגייק ,
אנונימית
דן ואריאל
זה טוב ממש
שואל השאלה:
תודהה
תודהה
אנונימית
אע אוי שאלת איך לקרוא להם?
מייק ודין
לוקס וסאם
מייק ודין
לוקס וסאם
שואל השאלה:
תודהה אני ממש מעריכה את זהה זאת פעם ראשונה שאני כותבת מנקודת מבט של אחת הדמויות בדרך כלל אני עושה גוף שלישי
תודהה אני ממש מעריכה את זהה זאת פעם ראשונה שאני כותבת מנקודת מבט של אחת הדמויות בדרך כלל אני עושה גוף שלישי
אנונימית
זה ממש טוב אל דאגה
(אני בשוק מעצמי שקראתי את כל מה שכתבת חחח כי זה ארוךך )
(אני בשוק מעצמי שקראתי את כל מה שכתבת חחח כי זה ארוךך )
שואל השאלה:
בנתיים לאחד מהם קראתי לוקה
אני מנסה לחשוב על השם של השני
בנתיים לאחד מהם קראתי לוקה
אני מנסה לחשוב על השם של השני
אנונימית
שואל השאלה:
^^תודה שקראתת
^^תודה שקראתת
אנונימית
אולי תקראי לשני סאם? מייק?
שואל השאלה:
כן אני חשבתי על השמות האלה אבל הם לא נראלי מתאימים לו אני אנסה לחשוב עוד קצת
כן אני חשבתי על השמות האלה אבל הם לא נראלי מתאימים לו אני אנסה לחשוב עוד קצת
אנונימית
אולי גורג?
שואל השאלה:
זה גם טובב תודה
זה גם טובב תודה
אנונימית
בבקשהה
שואל השאלה:
כן אני מתכננת להעלות אותו לשם
כשאני אעלה אני יכולה להשאיר כאן קישור
כן אני מתכננת להעלות אותו לשם
כשאני אעלה אני יכולה להשאיר כאן קישור
אנונימית
שואל השאלה:
אהה הבנתי
קוראים למשתמש שלי בוואטפד: @mytoyangel
אהה הבנתי
קוראים למשתמש שלי בוואטפד: @mytoyangel
אנונימית
שואל השאלה:
תודהה
תודהה
אנונימית
וואו אני ממש אהבתי
אני כבר מחכה לקרוא אותו
אני כבר מחכה לקרוא אותו
וואו נדיר את חייבת לשלוח לי עוד מידע מודיעני נדיר כזה ואיך שקראתי את זה ידעתי שהגורל בחר בשמות לוקה וג'יימס
שואל השאלה:
חחח תודה על ההמלצות של כולם לשמות
בסוף קראתי לאחד לוקה ולשני קאי
כשאני אסיים לכתוב את הפרק הראשון אני אעלה אותו לוואטפד נראלי
אני אשמח אם תקראו אותו:)
חחח תודה על ההמלצות של כולם לשמות
בסוף קראתי לאחד לוקה ולשני קאי
כשאני אסיים לכתוב את הפרק הראשון אני אעלה אותו לוואטפד נראלי
אני אשמח אם תקראו אותו:)
אנונימית
וואי ממש אהבתי לוקה זה מושלם גם קאי אפילו שגם ג'יימס היה יכול להתאים
שואל השאלה:
תודה
חשבתי גם על השם ג'יימס אבל לא הייתי בטוחה אז בחרתי בסוף קאי
תודה
חשבתי גם על השם ג'יימס אבל לא הייתי בטוחה אז בחרתי בסוף קאי
אנונימית