5 תשובות
תפילת שמע
ובבוקר ברכת שחרית
ובבוקר ברכת שחרית
אנונימית
לפני שינה קריאת שמע שעל המיטה
בבוקר שחרית ותניח תפילין
אשריך
בבוקר שחרית ותניח תפילין
אשריך
פולסא דנורא לטסטר
אתן לך תשובה שמסבירה איך להתפלל תפילת שחרית שכבר שכתבתי אותה למישהו אחר. כמעט שהיא מושקעת, אני אשתמש בה כי זה עמל וטורח להשקיע שוב בפירוט בתפילות.
קודם כל מקווה שיש לך סידור. אשמח לעזור לך. פשוט קשה ככה להסביר שאני אפילו לא יודע איזה נוסח אתה מתפלל ובאיזה סידור אתה משתמש.
דברים בסיסים בשחרית זה ברכות השחר וברכות התורה, פסוקי זמרה, קריאת שמע וברכותיה, תפילת שמונה עשרה (העיקר של התפילה), תחנון (ביום שאומרים), אשרי, למנצח (ביום שאומרים), ובא לציון וסיום תפילה (באשכנז קודם "עלינו" ואז שיר של יום וקוה ובספרד ובנוסח עדות המזרח זה הפוך: קודם שיר של יום, קוה ואז "עלינו"). אם אתה רוצה להדר יותר, אז תתחיל מעקדת יצחק.
במנחה הבסיס זה "אשרי", שמונה עשרה, תחנון (ביום שאומרים), (אצל עדות המזרח מזמור ס"ז "למנצח בנגינות מזמור שיר), עלינו. אם אתה רוצה להדר, תתחיל בקרבנות (אצל עדות המזרח זה מתחיל מ"למנצח" ואצל אשכנזים מפרשת הכיור).
בערבית זה "והוא רחום", קריאת שמע וברכותיה, שמונה עשרה, (עדות המזרח ובנוסח ספרד של חסידים מוסיפים מזמור קכ"א "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים"), "עלינו".
הערות:
1. יש ימים שבהם אומרים אחרי שמונה עשרה של שחרית הלל שלם (שאז כל העדות מברכים עליו): כל שבעת ימי חג סוכות וביום שמיני עצרת ושמחת תורה, כל שמונה ימי חנוכה, יום טוב ראשון של פסח, שבועות. ויש ימים שבהם אומרים הלל רק בדילוג כי זה רק מנהג: בראשי חודשים ובחול המועד פסח וגם ביום אחרון של פסח (למרות שזה יום טוב). במקרה כזה ספרדים ועדות המזרח לא מברכים עליו, אלא רק אשכנזים מברכים קודם הלל "לקרוא את ההלל".
2. בשבת וביום טוב יש יותר פסוקי זמרה, ברכת "יוצר" שונה (אצל אשכנזים ביום טוב שחול בחול ולא בשבת אומרים ברכת "יוצר" רגילה), תפילת עמידה מיוחדת לשבת/יום טוב.
3. בשבת ויום טוב את התפילה "ובא לציון" אומרים במנחה אחרי "אשרי" ולא בשחרית קודם מוסף..
4. בשבתות, ראשי חודשים וימים טובים יש תפילת מוסף.
5. עכשיו בגלל מלחמה אומרים אחרי תפילת שמונה עשרה של שחרית ומנחה "אבינו מלכנו" - מה אומרים בעשרת ימי תשובה.
6. בשבת ויום טוב בשום מצב אין להתפלל מתוך טלפון או מחשב, גם אם בלי זה לא תתפלל בכלל.
7. לא כתבתי כאן כל הערות שהיה אפשר לכתוב.
קודם כל מקווה שיש לך סידור. אשמח לעזור לך. פשוט קשה ככה להסביר שאני אפילו לא יודע איזה נוסח אתה מתפלל ובאיזה סידור אתה משתמש.
דברים בסיסים בשחרית זה ברכות השחר וברכות התורה, פסוקי זמרה, קריאת שמע וברכותיה, תפילת שמונה עשרה (העיקר של התפילה), תחנון (ביום שאומרים), אשרי, למנצח (ביום שאומרים), ובא לציון וסיום תפילה (באשכנז קודם "עלינו" ואז שיר של יום וקוה ובספרד ובנוסח עדות המזרח זה הפוך: קודם שיר של יום, קוה ואז "עלינו"). אם אתה רוצה להדר יותר, אז תתחיל מעקדת יצחק.
במנחה הבסיס זה "אשרי", שמונה עשרה, תחנון (ביום שאומרים), (אצל עדות המזרח מזמור ס"ז "למנצח בנגינות מזמור שיר), עלינו. אם אתה רוצה להדר, תתחיל בקרבנות (אצל עדות המזרח זה מתחיל מ"למנצח" ואצל אשכנזים מפרשת הכיור).
בערבית זה "והוא רחום", קריאת שמע וברכותיה, שמונה עשרה, (עדות המזרח ובנוסח ספרד של חסידים מוסיפים מזמור קכ"א "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים"), "עלינו".
הערות:
1. יש ימים שבהם אומרים אחרי שמונה עשרה של שחרית הלל שלם (שאז כל העדות מברכים עליו): כל שבעת ימי חג סוכות וביום שמיני עצרת ושמחת תורה, כל שמונה ימי חנוכה, יום טוב ראשון של פסח, שבועות. ויש ימים שבהם אומרים הלל רק בדילוג כי זה רק מנהג: בראשי חודשים ובחול המועד פסח וגם ביום אחרון של פסח (למרות שזה יום טוב). במקרה כזה ספרדים ועדות המזרח לא מברכים עליו, אלא רק אשכנזים מברכים קודם הלל "לקרוא את ההלל".
2. בשבת וביום טוב יש יותר פסוקי זמרה, ברכת "יוצר" שונה (אצל אשכנזים ביום טוב שחול בחול ולא בשבת אומרים ברכת "יוצר" רגילה), תפילת עמידה מיוחדת לשבת/יום טוב.
3. בשבת ויום טוב את התפילה "ובא לציון" אומרים במנחה אחרי "אשרי" ולא בשחרית קודם מוסף..
4. בשבתות, ראשי חודשים וימים טובים יש תפילת מוסף.
5. עכשיו בגלל מלחמה אומרים אחרי תפילת שמונה עשרה של שחרית ומנחה "אבינו מלכנו" - מה אומרים בעשרת ימי תשובה.
6. בשבת ויום טוב בשום מצב אין להתפלל מתוך טלפון או מחשב, גם אם בלי זה לא תתפלל בכלל.
7. לא כתבתי כאן כל הערות שהיה אפשר לכתוב.
הנה הצדיק פה הסביר לך בדיוק מה צריך לקרוא בשחרית, תעשה השתדלות ^
באותו הנושא: