אבא שלי מתעצבן עלי מזה שאמרתי לא שהוא כול היום בבית ושלא אכפת לא מאיתנו אז הוא הרביץ לי מה לעשות?

את יכולה וצריכה להגיש תלונה במשטרה. על פי החוק אלימות כלפי ילדים היא עבירה חמורה. נראה מהתיאור שלך שלא מדובר כאן בהתפלקות של פעם בחיים, אלא באלימות קבועה כלפייך, נכון?
את יכולה להגיש תלונה במשטרה. אבל מודיעה לך מראש שזה פותח הליכים ארוכים ולא ממש נעימים. בכל אופן את לא צריכה להרגיש שמשהו לא בסדר בך, כי זה משהו שלא בסדר איתו! את יכולה לנסות לדבר איתו, כמו שהוצע לך כאן, אבל לרוב גברים אלימים אינם משתכנעים משיחות. הוא יכול להגיד לך שזה בסדר ושהוא מבין ושהוא לא יחזור על כך ואחריי כמה זמן כשתעצבני אותו הוא עוד פעם יעשה את זה. אז מצד אחד את לא יכולה עכשיו להפוך לילדה מושלמת כי ככה הוא יחשוב שהכל בסדר ושהצורה שבה הוא מחנך אותך היא הנכונה והמתאימה. אבל מנגד תזכרי שאת עדיין קטינה ואם תתלונני במשטרה יכולים להוציא אותך מהבית וזה תהליך ארוך מאוד ולא נעים במיוחד לכל המשפחה.
אז עדיף להישאר בבית ולסבול? ביקשת עצה וזו הדרך הכי טובה שלך לצאת מהסיפור הזה!
לא מגיע לך את החיים האלה, לא מגיע לך מכות והתעללויות ובטח שלא מאבא שלך... דברי עם מישהו מבוגר שיש לך בבית הספר ותפני למשרד הרווחה. אל תישארי שאננה!

בואי לפרטי

פעם גם לי זה היה ככה... עד שההורים שלי התגרשו, תדברי עם אמא שלך על זה

יש עוד דרכים חוץ מהגשת תלונה.

קיים טיפול פרטני, זוגי וקבוצתי לסייע בהמנעות מאלימות. הטיפול מתאים לגברים המכים נשותיהם ולשיפור השליטה העצמית בכלל. קיימת תוכנית מובנית ויעילה, שאציין כאן רק כמה נקודות ממנה לצורך המחשה:
מלמדים לזהות את הכעסים, לשלוט בהם - לא ע"י המנעות מלבטאם, אלא ע"י ביטוים באופן בלתי מזיק. לומדים לזהות את דפוסי התגובה של האדם ובכך משפרים את יכולתו לשלוט בהם. מזהים כי כעס נוהג ככדור שלג במורד ולכן, חשוב להקדים ולפעול למניעת ההסלמה. נוטלים פסק זמן להרגע ולהחלפת ה"קסטה" של המחשבות השליליות הרצות בראש במחשבות חיוביות המסייעות להרגע ולחזור להידברות. בפסק הזמן אפשר לנקוט פעילויות מהנות וזה כולל הרפיה לסוגיה. לומדים לחזור ל"זירה" ולהידבר ויש הנחיות ברורות כיצד לתקשר כך שגם "יהיה עם מי לדבר!" (הבאתי זאת ממש על קצה המזלג כאשר המטרה היא להצביע על כך, שיש אפשרויות יעילות לסייע בחיזוק השליטה העצמית ובשיפור התקשורת הבין-אישית (.

כיוון שכאן מדובר לא באלימות בכלל אלא בזו של הורים המכוונת כלפי הילדים, יש לשלב בטיפול גם הדרכה הורית הכוללת למשל: הסבר על התפתחות ילדים והצורך בבדיקת גבולות מצדם; הקפדה על כבוד הילד ועל כבודם הם; התנהגויות טבעיות של ילדים המקשים על הוריהם כמו עקשות, מרד הנעורים; קביעת סדר-יום, חלוקת תפקידים במשפחה - אחריות תואמת התפתחות/גיל; מתן חיזוקים חיוביים וכמה שפחות ענישה; אם מטילים בכל זאת עונש - כיצד לעשות זאת? (בסמיכות לארוע, לא חמורה מדי, רצוי שתתפס כתוצאה טבעית של ההתנהגות הלא רצויה); ייזום שיחות/ישיבות משפחתיות תוך חיזוק הזוגיות התומכת בהורות.

ישנם אם כן אמצעים רבים ומגוונים לסייע וראוי, שנעשה הכל כדי למנוע פגיעה בילדים ולעשות הכל כדי להעניק להם ילדות מאושרת ככל שמציאות חיינו כאן מאפשרת.
אחזור ואדגיש מה שכבר ציינתי בעבר: כדי שילד יהיה מאושר צריך לעשות כל שניתן שהוריו יהיו מאושרים ולכן, הורים הדואגים לרווחתם ולאושרם תורמים בכך רבות לטובת ילדיהם ובודאי שאינם מזיקים להם.