אשמח אם תכנסו, שאלתי כבר אבל אני אשמח לעוד דעות.

לא דיברתי עם ידיד מעל לחצי שנה, בחיים לא נפגשנו אבל דיברנו במשך כמה חודשים.
ואני חייבת להודות, הוא היה כל כך אחר מכל בן אדם שהכרתי, שמחתי לדבר איתו גם אם זה אומר לקום באמצע הלילה. הוא תמיד כתב לי שהוא מעריך אותי, הוא גרם לי לחייך ולדעת שמישהו מוכן להלחם על קשר איתי. בחופש הגדול הפסקנו לדבר לאיזה שבועיים פחות או יותר, לא הייתה לזה סיבה. לא ידעתי למה, אולי הייתה לו סיבה. אבל אף אחד מאיתנו לא התחיל שיחה, ואז הגיע תחילת הלימודים.. הוא עזר לי ככ, אז כתבתי לו הודעה בבוקר שאני מעריכה אותו, ושבצלחה בלימודים כי רציתי הכי טוב בשבילו. הוא היה אדם ככ מדהים. הוא ראה את ההודעה באותו יום, ועד היום לא חזר אליי. עדיין קשה לי להשלים עם זה, הוא היה חשוב לי יותר מכל אחד שהכרתי, ופחדתי לכתוב לו שוב, אבל חשבתי על זה מלא.
אני ככ מצטערת שזה יצא מגילה, אבל ממש תודה לקוראים ואשמח אם תוכלו לייעץ לי 3>