למה מרגיש שהשנה אנשים לא מכבדים את יום השואה?

זה פשוט הדור של היום לא משהו

ממש

שואל השאלה:
^צודקת אבל אין ממש מה לעשות, אנשים לא מתייחסים אך ורק לטקסים ולפעילויות בבית הספר או מקום העבודה, אני מדברת על כבוד בסיסי, לדוגמא אני עכשיו לבד בחדר שלי לא שומעת שירים ואפילו לא באוזניות, פשוט כי זה מרגיש לי לא נכון, מתוך כבוד.

הטקסים זה מה שלא מכבד כולם משעמים ונראים בדיוק אותו דבר כדי להגיד שעשו משהו

שואל השאלה:
^למה?

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. ב וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ. ג וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה
(שמות פרק י"ח פסוקים א-ג)
לצערי זה הדור שלנו דפוק היום. אני אישית פחות הרגשתי אבל אני יכול להבין למה אתה תוכל להרגיש ככה.

^^ בגלל שזה תמיד מרגיש כזה שאומרים "אוי יום השואה היום חייבים לעשות טקס כדי להראות שאנחנו מכבדים אבל לא נשקיע נעשה כמו שהיה שנה שעברה"
ובשלב מסוים התלמידים כבר מאבדים את זה
כשאני הייתי בבית ספר הטקס היה כל הזמן אותו דבר ומתישהו פשוט התנתקתי
זה מרגיש שפשוט מנסים לסמן וי ואחר כך שוכחים

שואל השאלה:
^^לדעתי גם זה שיום השואה זה יום לימודים רגיל זה גם לא בסדר
כי אצלי לדוגמא בבית ספר ביום הזיכרון לחללי צה"ל זה לא יום לימודים, מסיימים מוקדם וכל היום הוא טקס אחד גדול שאורך כשעה וחצי ואז חוזרים לכיתות וכל היום הוא אך ורק על זה ואילו ביום השואה במקרה הטוב יש שעתיים שנוגעות ביום הזה.

אבל זה באמת בנושא אחר