אתם זוכרים את הפעמים הראשונות שהרגשתם בחרדה / חרדה חברתית?

כן בגן טרום חובה

כע בגיל 15 התחלתי ממש לדאוג מזה

שואל השאלה:
15? לי אני זוכרת בגיל 12

כן, בכיתה ח שחזרנו מהסגרים של הקורונה ללמוד בקפסולות במקיף

לא הבנתי תדילוג, הייתי בהתקף חרדה בגן טרום חובה ולא הבנתי מה הולך והלכתי פשוט לשטוף פנים כל דקה וקילפתי תעור באצבעות, חושבת שצחקתי?

שואל השאלה:
נשמע לי מוזר בגן חובה אבל בסדר

למה מוזר בידיוק? היה לי כבר מאז חרדות, מאיפה לך למה?

שואל השאלה:
אני זוכרת שישבתי בכיתה ופתאום התחלתי לשים לב לרוק שאני בולעת ולנשימות שלי ולא הצלחתי להתרכז במשהו אחר חוץ מזה והרגשתי כאילו כולם מסתכלים עליי זה באמת היה סיוט

כל זה קרה לך ביסודי?

שואל השאלה:
כיתה ז

כן תכלס הצומת דרכים הכי גדולה הייתה באיזה כיתה ז' ח' שפשןט הייתי כזה רק דופק בדיחות משום מקום ומסתלבט על מצבים, כמו בסיגנון שאני צוחק עם אחי ואחותי בבית, ואיזה ילד אחד כל הזמן היה אומר לי "עוד בדיחה כושלת.." ולועג לי ומסתלבט עליי.
וזה מאז בעצם נהיה לי "מודעות עצמית" אבל בתכלס זה יותר נקרא שלמדתי לסתום תפה..

ומאז נהייתי מחושב במה להגיד ומתי ואם מתאים להגיד וכאלה.
גם אחרי זה היו אומרים לי שיש לי "יציאות מפגרות" ולפעמים לא הייתי שם לב אפילו.
בקיצור עכשיו אני שם לב ובגלל זה אני גם סותם תפה וכל פעם שיש סיכון שמה שאני עומד להגיד לא מתאים, אני פשוט סותם תפה.
והיום זה יותר בקטע של לא לצאת מטריד וכאלה אבל העיקרון אותו עיקרון, מפחיד להגיד משהו "לא מתאים"

וואלה לא חושב שיש דבר כזה זה לא מתחיל פתאום זה משהו קטן מילדות שהולך ואז מגיע למצב שזה מתפרץ כזה