התנהגות ילדותית קיצונית ואופי ילדותי נובעת מטראומה בילדות?

כן.

"טראומה" יכולה להיות גם פשוט חוסר בתשומת לב, היא לא חייבת להיות התעללות או מלחמה. נשמע שיש כאן משהו כאן משהו לא פתור, חוויית ילדות שלילית או בעיה עם ההורים, וזה יכול להתפתח גם בגילאים נמוכים - 0-5
כמובן שגם בהמשך
התנהגות ילדותית *קיצונית* (לא נטייה ילדותית פשוטה שיש בכולם לפעמים, אלא הרבה מעבר) בגילאים מאוחרים כנראה מצביעה על חוסר. יכול להיות שזה גם מגיע עם תחושת פגיעות וחוסר וויסות רגשי, התפרצויות, ועוד

כל מה שהוא קיצוני הוא לא תקין, ממליצה לך לזהות מה בסיטואציות ואנשים במהלך היומיום מפעיל לך טריגר של ילדותיות ולנתח אותן
את יכולה להשתמש במודל אפר"ת
(אירוע, פרשנות, רגש, תגובה)
מה היה באירוע שגרם לי לפרשנות הזאת? מה זה גרם לי להרגיש? איך אני מתנהגת כשאני מרגישה ככה? מהן המחשבות/אמונות הבסיס (שהן הגורמים לפרשנות) שבגללן אני מרגישה ככה?
חקירה כזאת יכולה להביא אותך לזהות את מקור הדפוסים ולטפל בהם
מומלץ לעבור תהליך כזה עם עזרה מקצועית

לא

יכול להיות

יש סיכוי

בחלק מהמקרים, קראתי בעבר כמה מאמרים על הנושא

שואל השאלה:
איך בודקים ומטפלים בזה?
אמא שלי גם תמיד אומרת לי שגדלתי בבית אוהב אז איך יכול להיות שיצאתי ככה "ממורמרת"

אני בת 25 ואני ממש מתביישת אפילו לכתוב את זה שלפעמים אני כזאת ילדותית בקיצוניות. קשה לי להחליט בשביל עצמי למרות שאני כן יכולה לנהוג אז איפה ההגיון פה? אני לא יודעת מה לעשות

זה שמבחינת ההורים שלך הם נתנו לך אהבה בבית, זה לא אומר שבאמת קיבלת אותה - וזה מה שקובע. תקשורת תלויה בנמען, ולא במוען.
כנראה לא נתנו לך אותה בצורה הנכונה, או רק מדי פעם, או רק כשאת מתנהגת באופן מסויים. יש הרבה טעויות חינוך נפוצות

כנראה שיש לך תלותיות באישור של ההורים.

אף אחד מאיתנו לא מוסמך ובקיא בנושא ובמקורות שלו. אני מאוד ממליצה לך להביא את השאלות האלו מול מישהו מקצועי. אבל ללא זה, כמה דברים שאת יכולה לעשות -

לנסות להשליט את החלק המנטלי הבוגר שבך, זה שמודע ומנסה לעזור לעצמו וכן מבוגר, ולקבל ולחבק איתו את הרגשות שלך. לדאוג לעצמך, להשקיע בעצמך ולנסות לתת לך את האהבה שלא הייתה לך.
תשתדלי גם לשים את הצרכים שלך לפני הרצונות שלך - זה יכול להיות באורח חיים כמו אכילה/תזונה/ספורט, או קשרים עם אנשים
ולהבין שזה בסדר לפחד, אבל זה לא אומר שצריך להימנע. את צריכה המון תמיכה רגשית שכרגע כדאי שתמצאי דרכים להעניק אותה לעצמך, בעצמך.
אחד הדברים שמאפיינים ילדותיות זה עומס רגשי ופעולה רגשית לפי דחפים - ללא מוח שיכול להגיד מה נכון או כדאי. אני מאמינה שהריפוי שלך דורש עבודה מנטלית קבועה. זה יכול לבוא במודעות יומיומית של ניתוח ומענה שכלי בריא לרגשות שלך, או אמירת משפטים קבועים 20 פעמים בבוקר/לפניי השינה (סתם דוגמא. אבל גם המוח יכול להתחווט מחדש ואף רצוי לעשות את זה) כמו "אני אהובה, אני יכולה, אני מצליחה"
וכמובן להקיף את עצמך באנשים בריאים ותומכים כמה שיותר. זה יכול להיות קשה יותר כי המוח שלך עלול לבחור באנשים רעילים מסיבות כאלו או אחרות, ודרושה כאן המון שליטה עצמית אבל היא שווה את זה.

מקווה שעזרתי, בהצלחה 3>

שואל השאלה:
^ אמא שלי עד היום מעירה לי כשאני מתנהגת לא "כמו שצריך" וזה ממש פוגע בי.
אז מדובר בתמיכה רגשית? כי אני כל הזמן מנסה לתקן את עצמי כדי להיות יותר בוגרת

אני לא חושבת שהערות קבועות על התנהגות בגיל 25 הן עדיין לגיטימיות. זה בהחלט יכול להיות פוגע, ואם הן רציפות מגיל קטן הן יכולות לגרום לדפוס ריצוי: השאיפה להיות בסדר
יש אפשרות לדבר איתה על זה כמה וכמה פעמים ברצינות, ולהגיד לה להפסיק להעיר לך על כל דבר קטן כי זה מקשה עליך ורק פוגע, ולא באמת עוזר וגורם לך לשנות את ההתנהגויות שהיא לא מרוצה מהם?

על מה את שואלת אם הוא מדובר בתמיכה רגשית?

את לא צריכה לתקן את עצמך. את צריכה לקבל את עצמך, וכשהמקומות הפגועים בך יתרפאו השינוי יבוא מאליו, או לפחות תוכלי לשנות דברים מהמקום הנכון. בשביל שינוי צריך מקור אנרגיה, וכרגע נשמע שאצלך הוא ריק

שואל השאלה:
כאילו שאני צריכה להיות יותר רגישה כלפי עצמי כי אני מפחדת שזה אומר כזה לוותר לעצמי? התקדמתי הרבה ב25 שנה אבל פתאום יש לי רגרסיה כזאת מבחינת התנהגות ומשמעת עצמית והדברים שאני מצליחה לעשות. חזרתי להתעצבן מדברים קטנים ואני לא יודעת מה הולך איתי.

כן, אבל לא להיות רק רגישה אלא גם חושבת בשביל עצמך
דברים מהילדות יכולים לצוץ גם בגילאים מאוחרים, אולי את עוברת את משבר גיל ה25 (:

זה בסדר לא להיות בסדר, את נורמלית, הכל טוב. אבל אני מאמינה שהמשברים האלו הם כמו איזכורים קטנים לאורך השנים כדי לטפל בעניינים הלא פתורים האלו מהעבר

שואל השאלה:
מה יכול לעזור? לכתוב יומן עוזר?

נתתי בתשובות למעלה כל מיני רעיונות ודרכים, מוזמנת להציץ שוב

לכתוב יומן זה רעיון מצויין

שואל השאלה:
אני אתחיל ביומן
אני חייבת גם להוציא לאור סיפור ולפרסם ציורים באינסטגרםם

תודה רבה על הכל!!

כל הכבודד, בהצלחה 3>