הוא אומר לי שאם אעבור מיומיות לחמשושים או יסבול מאוד ואין טעם להחזיק את הזוגיות ככה

בכל זוגיות יש תקופות קשות יותר שמתראים פחות. אם הוא מעדיף לפרק את הקשר על זה, הפסד שלו
תעיפי אותו, את צריכה מישהו שילחם עלייך

מצד אחד אני מבין אותו מצד שני אם זה קשה לך אז הוא לא יכול להציב לך תנאי כזה
תעשו שיחה ואם הוא ייבחר לעזוב בגלל הבחירות שלך אין מה לעשות

תשימי את
עצמך לפניי הזוגיות ותעשי מה שעושה לך טוב

כמו שנאמר לך כאן, את צריכה לעשות מה שעושה לך טוב, אם הוא באמת יאהב אותך, הוא ישאר וינסה להילחם על הקשר, אז זה שלו

תקשיבי חבר שלי לוחם ובחודשים האחרונים אני רואה אותו במקסימום פעם בשבועיים והרבה פעמים גם רק פעם בחודש. זוגיות אמיתית וטובה יכולה לשרוד את זה כל עוד שני הצדדים מוכנים להילחם על זה.
רוב הזוגות בזמן הצבא מתראים בתדירות יותר קטנה וגם יהיה לך טלפון כל יום ותוכלו לדבר. אני לא אשקר נשמע שהוא פשוט לא מוכן להתאמץ עבור הזוגיות וחשוב שיהיה לך מישהו שירצה להישאר איתך גם כשזה פחות נוח.
קיצר תבחרי בעצמך ותעשי מה שטוב לך ושיקפוץ, הוא אמור לרצות רק מה שטוב בשבילך. בכללי לא הייתי מציעה לבסס החלטות חשובות על מה הבן זוג יחשוב בשלב הזה של החיים.

שואל השאלה:
^ הוא אומר שפשוט הוא בשלב אחר בחיים שהוא בלימודים וזה לא ששנינו בצבא ויהיה לו קשה שאני אסגור והוא יהיה תמיד לבד בבית

אני לפני גיוס (דחיתי את הגיוס) גם לומדת לתואר כרגע. כל יום אני בבית והחבר בצה"ל בקושי יוצא כמו שאמרתי ואנחנו כבר כמעט חצי שנה במצב הזה מאז שהוא התגייס. זה לא נעים זה ברור וזה קשה בלעדיו אבל כמו שאמרתי מתמודדים וזה לא שמשעמם לחבר שלך יש לו את הלימודים והוא יכול להתעסק בזה. גם אם לחבר שלי הייתה אופציה לעשות יומיות אבל למשהו פחות נוח ממש לא הייתי רוצה שהיא יעשה את זה.
בסופו של דבר הדבר היחיד שחשוב זה מה שטוב לך ובן זוג צריך תמיד לתמוך במה שהכי יעשה לך טוב.