5 תשובות
אם מישהו נתר נדר זה אסור. אז הולכים לרב והוא מתיר אותו מהנדר. מוציא אותו מהנדר
מעמד שבו הנודר עומד מול שלושה רבנים חשובים, (שומרי תורה ומצוות)
שנאמר "בקרב אלהים ישפוט"-הכוונה לבית דין הנקראים אלוהים ואין פוחתין משלושה.
הם שואלים את הנודר, לו ידעת שזה כרוך בקושי כזה, האם היית נודר?
הכוונה-האם הבנת את הנדר?
אם הוא עונה לא-כמו ברוב המקרים, הם מבטלים לו ע"י אמירת נוסח מסויים, כמו "מותר לך וכו'.."
שנאמר "בקרב אלהים ישפוט"-הכוונה לבית דין הנקראים אלוהים ואין פוחתין משלושה.
הם שואלים את הנודר, לו ידעת שזה כרוך בקושי כזה, האם היית נודר?
הכוונה-האם הבנת את הנדר?
אם הוא עונה לא-כמו ברוב המקרים, הם מבטלים לו ע"י אמירת נוסח מסויים, כמו "מותר לך וכו'.."
אדם שנדר נדר והוא רוצה להתיר אותו (לא לקיים את אותו נדר)...
מכוון שהוא לא יכול לעשות את זה או מסיבות אחרות...
אז הולכים לרב והוא עושה התרת נדרים הוא כבר יסביר מה צריך לעשות...
(אם זה דחוף אני יסביר בפרטי )
מקווה שעזרתי
מכוון שהוא לא יכול לעשות את זה או מסיבות אחרות...
אז הולכים לרב והוא עושה התרת נדרים הוא כבר יסביר מה צריך לעשות...
(אם זה דחוף אני יסביר בפרטי )
מקווה שעזרתי
לשואלת השאלות הנה התשובה
נוסח התרת נדרים
שִׁמְעוּ נָא רַבּותַי דַּיָּנִים מֻמְחִים, כָּל נֶדֶר או שְׁבוּעָה או אִסָּר או קונָם או חֵרֶם, שֶׁנָּדַרְתִּי או נִשְׁבַּעְתִּי בְּהָקִיץ או בַחֲלום, או נִשְׁבַּעְתִּי בַּשֵּׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון, וְכָל שׁוּם אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה שֶׁאָסַרְתִּי עָלַי או עַל אֲחֵרִים, בְּכָל לָשׁון שֶׁל אִסּוּר בֵּין בִּלְשׁון אִסּוּר או חֵרֶם או קונָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי, בֵּין בִּלְשׁון נֶדֶר בֵּין בִּלְשׁון נְדָבָה בֵּין בִּלְשׁון שְׁבוּעָה בֵּין בִּלְשׁון נְזִירוּת בֵּין בְּכָל לָשׁון, וְגַם הַנַּעֲשֶׂה בִּתְקִיעַת כָּף. בֵּין כָּל נֶדֶר וּבֵין כָּל נְדָבָה, וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁנָּהַגְתִּי אֶת עַצְמִי וְכָל מוצָא שְׂפָתַי שֶׁיָּצָא מִפִּי, או שֶׁנָּדַרְתִּי וְגָמַרְתִּי בְלִבִּי לַעֲשות שׁוּם מִצְוָה מֵהַמִּצְות, או אֵיזו הַנְהָגָה טובָה או אֵיזֶה דָבָר טוב שֶׁנָּהַגְתִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלא הִתְנֵיתִי שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, הֵן דָּבָר שֶׁעָשִׂיתִי עַל עַצְמִי הֵן עַל אֲחֵרִים, הֵן אותָן הַיְדוּעִים לִי הֵן אותָן שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי, בְּכֻלְּהון אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעִקָּרָא, וְשׁואֵל וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם, כִּי יָרֵאתִי פֶּן אֶכָּשֵׁל וְנִלְכַּדְתִּי חַס וְשָׁלום בַּעֲון נְדָרִים, וּשְׁבוּעות וּנְזִירוּת, וַחֲרָמות וְאִסּוּרִין, וְקונָמות וְהַסְכָּמות. וְאֵין אֲנִי תוהֵא חַס וְשָׁלום עַל קִיּוּם הַמַּעֲשִׂים הַטובִים הָהֵם שֶׁעָשִׂיתִי, רַק אֲנִי מִתְחָרֵט עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁון נֶדֶר או שְׁבוּעָה, או נְזִירוּת או אִסּוּר, או חֵרֶם, או קונָם, או הַסְכָּמָה, או קַבָּלָה בְּלֵב. וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְתִּי הִנְנִי עושֶׂה דָבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וּנְזִירוּת וְחֵרֶם וְאִסּוּר, וְקונָם וְקַבָּלָה בְּלֵב. לָכֵן אֲנִי שׁואֵל הַתָּרָה בְּכֻלְּהון, וַאֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּל הַנִּזְכָּר, בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִׂים מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּמָמון, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּגוּף, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה, בְּכֻלְּהון אֲנִי מִתְחָרֵט, עַל לְשׁון נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֵרֶם וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין, הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה, צָרִיךְ לִפְרוט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא רַבּותַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפורְטָם, כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּרָה עַל אותָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אותָם, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִיתִי פורְטָם:
והמתירים משיבים לו ג"פ בלשון זה:
הַכּל יִהְיוּ מֻתָּרִים לָךְ, הַכּל מְחוּלִים לָךְ, הַכּל שְׁרוּיִם לָךְ, אֵין כַּאן לא נֶדֶר, וְלא שְׁבוּעָה, וְלא נְזִירוּת, וְלא חֵרֶם, וְלא אִסּוּר וְלא קונָם וְלא נִדּוּי, וְלא שַׁמְתָּא, וְלא אָרוּר. אֲבָל יֵשׁ כַּאן מְחִילָה סְלִיחָה וְכַפָּרָה. וּכְשֵׁם שֶׁמַּתִּירִים הַבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה כַּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה:
ואחר כך מוסר מודעה לפניהם בלשון הזה:
הֲרֵי אֲנִי מוסֵר מודָעָה לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכַּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירוּת וְאִסּוּרִין וְקונָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בְלֵב שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה. וּבְאִם שֶׁאֶשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָה הַזּאת וְאֶדּר מֵהַיּום עוד, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין וְלָא יְהון חָלִין כְּלָל וּכְלָל בְּכֻלָּן אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
נוסח התרת נדרים
שִׁמְעוּ נָא רַבּותַי דַּיָּנִים מֻמְחִים, כָּל נֶדֶר או שְׁבוּעָה או אִסָּר או קונָם או חֵרֶם, שֶׁנָּדַרְתִּי או נִשְׁבַּעְתִּי בְּהָקִיץ או בַחֲלום, או נִשְׁבַּעְתִּי בַּשֵּׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון, וְכָל שׁוּם אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה שֶׁאָסַרְתִּי עָלַי או עַל אֲחֵרִים, בְּכָל לָשׁון שֶׁל אִסּוּר בֵּין בִּלְשׁון אִסּוּר או חֵרֶם או קונָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי, בֵּין בִּלְשׁון נֶדֶר בֵּין בִּלְשׁון נְדָבָה בֵּין בִּלְשׁון שְׁבוּעָה בֵּין בִּלְשׁון נְזִירוּת בֵּין בְּכָל לָשׁון, וְגַם הַנַּעֲשֶׂה בִּתְקִיעַת כָּף. בֵּין כָּל נֶדֶר וּבֵין כָּל נְדָבָה, וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁנָּהַגְתִּי אֶת עַצְמִי וְכָל מוצָא שְׂפָתַי שֶׁיָּצָא מִפִּי, או שֶׁנָּדַרְתִּי וְגָמַרְתִּי בְלִבִּי לַעֲשות שׁוּם מִצְוָה מֵהַמִּצְות, או אֵיזו הַנְהָגָה טובָה או אֵיזֶה דָבָר טוב שֶׁנָּהַגְתִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלא הִתְנֵיתִי שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, הֵן דָּבָר שֶׁעָשִׂיתִי עַל עַצְמִי הֵן עַל אֲחֵרִים, הֵן אותָן הַיְדוּעִים לִי הֵן אותָן שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי, בְּכֻלְּהון אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעִקָּרָא, וְשׁואֵל וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם, כִּי יָרֵאתִי פֶּן אֶכָּשֵׁל וְנִלְכַּדְתִּי חַס וְשָׁלום בַּעֲון נְדָרִים, וּשְׁבוּעות וּנְזִירוּת, וַחֲרָמות וְאִסּוּרִין, וְקונָמות וְהַסְכָּמות. וְאֵין אֲנִי תוהֵא חַס וְשָׁלום עַל קִיּוּם הַמַּעֲשִׂים הַטובִים הָהֵם שֶׁעָשִׂיתִי, רַק אֲנִי מִתְחָרֵט עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁון נֶדֶר או שְׁבוּעָה, או נְזִירוּת או אִסּוּר, או חֵרֶם, או קונָם, או הַסְכָּמָה, או קַבָּלָה בְּלֵב. וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְתִּי הִנְנִי עושֶׂה דָבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וּנְזִירוּת וְחֵרֶם וְאִסּוּר, וְקונָם וְקַבָּלָה בְּלֵב. לָכֵן אֲנִי שׁואֵל הַתָּרָה בְּכֻלְּהון, וַאֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּל הַנִּזְכָּר, בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִׂים מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּמָמון, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּגוּף, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה, בְּכֻלְּהון אֲנִי מִתְחָרֵט, עַל לְשׁון נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֵרֶם וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין, הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה, צָרִיךְ לִפְרוט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא רַבּותַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפורְטָם, כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּרָה עַל אותָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אותָם, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִיתִי פורְטָם:
והמתירים משיבים לו ג"פ בלשון זה:
הַכּל יִהְיוּ מֻתָּרִים לָךְ, הַכּל מְחוּלִים לָךְ, הַכּל שְׁרוּיִם לָךְ, אֵין כַּאן לא נֶדֶר, וְלא שְׁבוּעָה, וְלא נְזִירוּת, וְלא חֵרֶם, וְלא אִסּוּר וְלא קונָם וְלא נִדּוּי, וְלא שַׁמְתָּא, וְלא אָרוּר. אֲבָל יֵשׁ כַּאן מְחִילָה סְלִיחָה וְכַפָּרָה. וּכְשֵׁם שֶׁמַּתִּירִים הַבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה כַּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה:
ואחר כך מוסר מודעה לפניהם בלשון הזה:
הֲרֵי אֲנִי מוסֵר מודָעָה לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכַּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירוּת וְאִסּוּרִין וְקונָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בְלֵב שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה. וּבְאִם שֶׁאֶשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָה הַזּאת וְאֶדּר מֵהַיּום עוד, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין וְלָא יְהון חָלִין כְּלָל וּכְלָל בְּכֻלָּן אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
נדר הוא משהו שאדם מתחייב לעשות, שזה כמו להישבע שהוא יעשה את זה!
אם הגיע מצב שהוא לא יכול לקיים את אותו הדבר הוא צריך לעשות "התרת נדרים" שזה אומר ביטול ההתחייבות לעשיית אותו הדבר כדי שלא יצא לו מזה אי אלו בעיות בהמשך החיים,
האפשרות לבטל את הנדר את ההתחייבות הזו בצורה טובה ואמיתית על פי התורה היא "התרת נדרים" כלומר שגם על פי התורה הבנאדם יתפטר מלקים את ההתחייבויות שהתחייב
התרת נדרים זו נעשית על ידי רב אחד ולא חייבים שלושה. כיום, רבנים מתנהגים בענוות יתר ולכן הם עושים התרת נדרים בשלושה שזה התרת נדרים על ידי בית דין שזה גם אפשרי לעשות ולא צריך בזה רב אלא מינוי של שלוה אנשים ולכן השתרש שהרב קורא לעוד שני אנשים שומרי תורה ומצוות ועושה התרה בצורה כזאת.
אדם שלא מתיר את נדריו שהתחיי או מתחייב לכל ולא מקיים זה ביטול נדר וזה דבר מאוד מסוכן שאחד מהאסונות שחס ושלום יכולים לבוא עליו זה "מוות לילדיו הקטנים" רח"ל = ה' ישמור
אם הגיע מצב שהוא לא יכול לקיים את אותו הדבר הוא צריך לעשות "התרת נדרים" שזה אומר ביטול ההתחייבות לעשיית אותו הדבר כדי שלא יצא לו מזה אי אלו בעיות בהמשך החיים,
האפשרות לבטל את הנדר את ההתחייבות הזו בצורה טובה ואמיתית על פי התורה היא "התרת נדרים" כלומר שגם על פי התורה הבנאדם יתפטר מלקים את ההתחייבויות שהתחייב
התרת נדרים זו נעשית על ידי רב אחד ולא חייבים שלושה. כיום, רבנים מתנהגים בענוות יתר ולכן הם עושים התרת נדרים בשלושה שזה התרת נדרים על ידי בית דין שזה גם אפשרי לעשות ולא צריך בזה רב אלא מינוי של שלוה אנשים ולכן השתרש שהרב קורא לעוד שני אנשים שומרי תורה ומצוות ועושה התרה בצורה כזאת.
אדם שלא מתיר את נדריו שהתחיי או מתחייב לכל ולא מקיים זה ביטול נדר וזה דבר מאוד מסוכן שאחד מהאסונות שחס ושלום יכולים לבוא עליו זה "מוות לילדיו הקטנים" רח"ל = ה' ישמור
אנונימי