7 תשובות
קודם כל הכבוד לך!
חשבת ללכת לפסיכולוג?
חשבת ללכת לפסיכולוג?
שואל השאלה:
כתבתי שכן אבל יש סיבות שמונעות אותו בעיקר מהיבטים של קריירה
כתבתי שכן אבל יש סיבות שמונעות אותו בעיקר מהיבטים של קריירה
שואל השאלה:
מבין שזה האופציה הנוחה, אבל זה יכול להביא להשלכות מזיקות לצערי, וגם לא בטוח שיעזור
מבין שזה האופציה הנוחה, אבל זה יכול להביא להשלכות מזיקות לצערי, וגם לא בטוח שיעזור
לצערי אני אישית לא רואה פיתרון אחר. אתה עובד בעבודה שהיא לא פשוטה רגשית.
אתה מוזמן לרשום לי את הסיבה בפרטי וננסה לפתור אותה אם תרצה.
מאחלת לך את כל הטוב שיש
אתה מוזמן לרשום לי את הסיבה בפרטי וננסה לפתור אותה אם תרצה.
מאחלת לך את כל הטוב שיש
היי אמיר יקר,
כמה אמיץ אתה לרשום את הווידוי הזה, קשה לי לדמיין כמה כוחות צריך כדי להמשיך בשגרה לאחר שאתה מוצף מאותם רגעים הקשים, המראות והשעות הארוכות שעברו עליך.
קראתי את מה שכתבת כאן והרגשתי את תעצומות הנפש כשאתה נוסע באותן שעות ממוקד , בתוך הכאוס, להציל חיים.
ניכר שתחושת התסכול מציפה אותך, אולי אינך ישן מספיק במשך היום משחזר שוב את המראות הקשים שראית ולא מצליח לבטא אותם במילים או אולי בלתי ניתן לבטא אותם במילים לסביבה הקרובה.
אם הבנתי נכון אתה מרגיש לבד במקום שאתה אמור להיות הכי בטוח, הסביבה שאוהבת אותך הופכת לזרה, כמה קרוב ככה רחוק אתה מרגיש. מתארת לעצמי את התסכול כשאתה מנסה בכל הכוח להשתייך וכמה כוחות ואומץ נדרשים ממך כדי להיות שם ולהתמודד עם הפער איך אתה חווה עכשיו את החיים ואיך הסביבה חווה אותם.
שיתוף יכול להוות מקור לתמיכה ולשחרר מהעומס הריגשי האם חשבת לשתף במה שעובר עליך מישהו קרוב שחווה את אותה חוויה איתך או כמוך?
ולמרות התחושות הקשות מצאת בכל זאת את הדרך לשתף ברגשות שלך. נשמע שיש בך רצון לקבלת עזרה ואוזן קשבת.
כמתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת אני מזמינה אותך, להצטרף לצ'ט של העמותה, שם תוכל לשתף באנונימיות, לשוחח עם המתנדבים שלנו ולפרוק את מה שעובר עליך, הם שם כדי להקשיב ואולי לעזור.
תוכל להיכנס לאתר דרך הקישור המצורף בתחתית התגובה או ישירות דרך מספר הוואצאפ 055-9571399
אתה לא לבד, אנחנו כאן בשבילך,
שלך,
מתנדבת סה"ר
כמה אמיץ אתה לרשום את הווידוי הזה, קשה לי לדמיין כמה כוחות צריך כדי להמשיך בשגרה לאחר שאתה מוצף מאותם רגעים הקשים, המראות והשעות הארוכות שעברו עליך.
קראתי את מה שכתבת כאן והרגשתי את תעצומות הנפש כשאתה נוסע באותן שעות ממוקד , בתוך הכאוס, להציל חיים.
ניכר שתחושת התסכול מציפה אותך, אולי אינך ישן מספיק במשך היום משחזר שוב את המראות הקשים שראית ולא מצליח לבטא אותם במילים או אולי בלתי ניתן לבטא אותם במילים לסביבה הקרובה.
אם הבנתי נכון אתה מרגיש לבד במקום שאתה אמור להיות הכי בטוח, הסביבה שאוהבת אותך הופכת לזרה, כמה קרוב ככה רחוק אתה מרגיש. מתארת לעצמי את התסכול כשאתה מנסה בכל הכוח להשתייך וכמה כוחות ואומץ נדרשים ממך כדי להיות שם ולהתמודד עם הפער איך אתה חווה עכשיו את החיים ואיך הסביבה חווה אותם.
שיתוף יכול להוות מקור לתמיכה ולשחרר מהעומס הריגשי האם חשבת לשתף במה שעובר עליך מישהו קרוב שחווה את אותה חוויה איתך או כמוך?
ולמרות התחושות הקשות מצאת בכל זאת את הדרך לשתף ברגשות שלך. נשמע שיש בך רצון לקבלת עזרה ואוזן קשבת.
כמתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת אני מזמינה אותך, להצטרף לצ'ט של העמותה, שם תוכל לשתף באנונימיות, לשוחח עם המתנדבים שלנו ולפרוק את מה שעובר עליך, הם שם כדי להקשיב ואולי לעזור.
תוכל להיכנס לאתר דרך הקישור המצורף בתחתית התגובה או ישירות דרך מספר הוואצאפ 055-9571399
אתה לא לבד, אנחנו כאן בשבילך,
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
תודה רבה, מהממים אתם
אני אשקול זאת בחיוב
תודה רבה, מהממים אתם
אני אשקול זאת בחיוב
שואל השאלה:
איזה מילים מרגשות, עצם זה שמוכנים להשקיע בכתיבה והידיעה שמישהו חשב עלי ועל הכאב שלי זה מחמם לי את הלב
איזה מילים מרגשות, עצם זה שמוכנים להשקיע בכתיבה והידיעה שמישהו חשב עלי ועל הכאב שלי זה מחמם לי את הלב
באותו הנושא: