למה ישראלים לא מבינים שאפשר גם לתמוך בישראל וגם להיות עצובים מזה שילדים קרועים לגזרים ושזה לא אשמת ישראל?

מגיע להם הם פלסטינים

מישהו מהם היה עצוב אחרי שהם עשו מה שעשו?
למה צריך לרחם על בהמות?

שואל השאלה:
זה ילד בן 3 מה אחי

פשוט לא מסוגלים לראות את הכאב שלהם אחרי כל מה שאנחנו עברנו

אני חושבת שזה קשור לזה שישראלים יודעים שגם המחבלים שהיו בשביעי לאוקטובר היו פעם ילדים חפים מפשע. וזה גורם לאי אמון באנושות. אי אמון במערכת החינוך שלהם, ובממשלה שלהם.
אני לא חושבת שזאת סיבה להרוג בכוונה ילדים חפים מפשע, כי אין אפשרות לדעת עכשיו איזה מבוגרים הם יהפכו להיות (כי חינוך וסביבה הם פרמטרים משתנים), אבל כשהם מתים מחמת המלחמה, קשה לחלק מהישראלים לכאוב את זה כמו שכואבים מוות של ילדים חפים מפשע. כי מבחינתנו אנחנו "חוזים את העתיד" וזה כמו גלגל חוזר כי אף פעם לא משתנים הנתונים. לא משתנה מערכת החינוך שלהם. לא קורה שום דבר כדי לגרום לזה שהם לא ירצו ברצח העם שלנו.

שייתמו אוייבנו ושונאינו, אבו מאזן וכל הרשעים האלה כולם יאבדו מן העולם.
יכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בישמעאלים הפלסטינים האלה, רשעים צוררי ישראל.

לא שמח מזה עוד ילד פלסטינאי נהרג- זה לא עושה לי אושר, ממש לא


אבל שמח שהאויבים שלנו מושמדים ומה לעשות שכל עוד הם פה זה לא יגמר. עדיף שהם יבכו מאשר שאנחנו נבכה. אחרי מה שהם עשו לנו צריך להשמיד אותם

אז כן, שנשף המחנה הזה של הפלסטינאים ומתו ילדים- זה לא מעניין אותי ושמח שבזכות זה נהרגו מחבלים

כי קשה לרחם עליהם כשגם לנו יש על מי לרחם אצלנו

אני מסכימה שצריך להיות אנושיים אבל לפעמים קשה להיות אמפתי לאויב

מסכימה לדעתי ישראל צודקת בכל הסעיפים ואני לא נגד הכניסה לרפיח אבל זה לא נראלי הגיוני לשמוח על מוות של מישהו (חוץ ממחבלים) במיוחד אחרי השואה
סבבה שלא יהיה אכפת אבל לשמוח ?
זה הופך אותנו ללא הרבה יותר טובים מהם