אתם לא חושבים שאנחנו נהיינו עם של בכיינים?

3000 אמריקאים בהשוואה לאוכלוסייה העצומה שלהם זה כלום
1400 בהשווה לאוכלוסייה שלנו זה המון

עיר אחת שלהם מכילה את כל ישראל באנשים

הם לא מדברים על זה כל יום כי זה היה לפני הרבה זמן, מה שעברנו בשביעי לאוקטובר היה השנה ואנחנו עדיין מרגישים את ההשפעות שלו...
ויש הבדל בין בכיינות לבין להעריך ולזכור את הנופלים
ובוא לא נשכח שעדיין יש חטופים בעזה כן בזמן שאתה במזגן

לדעתי זה נושא שצריך להזכיר תמיד , יש אנשים שיושבים שם חטופים במערות בחושך בזמן שאתה יושב בחדר שלך וכותב את השאלה הזאת
והם ימשיכו לדבר על זה עד שזה ייגמר אל תצפה שהם יפסיקו.

בניגוד אליהם אנחנו לא רוצים לשכוח את מה שעברנו

כי אנחנו עדיין בתוך המלחמה, יש עדיין חטופים בצד השני, הכאב עוד טרי.

חיי אדם זה חיי אדם מה אתה רושם פה בכלל

שואל השאלה:
דווקא להפך יש כאלה שיש להם צלקות נפשיות מהאירוע הזה והם מעדיפים לשכוח ופעם בשנה לזכור ביום הזיכרון שיעשו אבל שכל יום מזכירים את זה זה רק מכניס לדיכאון

^כן אבל אם נשכח את מה שקרה פה דבר כזה יכול לחזור שנית ואסור שזה יקרה לנו אנחנו חייבים לא לשכוח

ליטרלי כל המזרח התיכון מנסה להשמיד אותנו, וגם יש חטופים בעזה ואנשים עם פוסט טראומה ואנשים שאיבדו את המשפחה שלהם.. לא אכפת לי מה היפנים והאינדיאנים עושים עם מה שקרה להם.. איך אפשר לשכוח דבר כזה?

בניגוד לארצות הברית אף אחד לא יוצא נגד זכות הקיום שלהם
אתה לא מצליח להבין שה7.10 היה פיצוץ של האנטישמיות בדומה למה שקרה בתחילת ה1900 באירופה
זה הוכיח לנו שכולנו חיינו באשליה שהכל בסדר ואנחנו בעולם נאור יותר, כי עובדה שארגון טרור רצח לנו ילדים והעולם חושב שזה מוצדק
אף אחד לא חשב ש9.11 היה מוצדק
ואחרי שארהב יצאה למבצע הענק שלה נגד אל קעאידה אף אחד לא אמר להם שהם לא מוסריים
אנחנו לא עם של בכיינים
המלחמה הזאת עוד לא נגמרה
האנשים שלנו עדיין בעזה
זה לא משהו שקרה לפני 5 שנים שהסתיים ונגמר
לא עברה אפילו שנה. אנחנו עדיין חיים בתוך זה
ואנשים כמוך שמעזים לבוא ולהגיד שאנחנו בכיינים הם מה שמונע מאיתנו לסיים את המלחמה הזאת אחת ולתמיד

קודם כל על 9.11 דיברו 24/7 שנים אחרי שזה קרה ופתחו במלחמה נגד עיראק אז לא לדבר שטויות
דבר שני זה לא אירוע שהיה נגמר, ה7 באוקטובר נמשך כל עוד יש חטופים בעזה והמלחמה ממשיכה להתקיים