לא מרגישה שייכת, אהובה או את האמת שמישהו בכלל אוהב אותי מהלב

כאילו יש לי הרבה מכרים וידידים ואנשים נחמדים שאני מכירה אבל אני פשוט לא מרגישה שיש מישהו שאוהב אותי באמת (או בכלל) מכל הלב, מישהו שמחכה לפגוש אותי ולראות אותי ושמח שאני בקרבתו.
מישהו שברגע שאנחנו ביחד הוא מאושר ואומר "איך זכיתי להכיר אותה"
או שאולי אני קצת נסחפתי אבל רק רציתי שמישהו יגיד לי שאני חשובה ואהובה באמת.
אני כבר לא מאמינה או סומכת על אף אחד, אומרים לי משהו אחד ואז אומרים משהו אחר.
מתעצבנים עליי ומאשימים אותי גם אם זאת לא אשמתי, לא מוכנים להקשיב לי כל כך ומנסים להוציא אותי חצופה או גסת רוח למרות שהייתי ממש נעימה ובאה בטוב.
ממש נמאס לי, בא לי שמישהו יגיד לי שאני מושלמת בעיניו, כלומר.. לא צריכה להשתנות בשביל אף אחד כי אני בסדר כמו שאני.
אני כבר לא יודעת מה אפשר לעשות. אולי פשוט לוותר ולקבל את העובדה שככה אני וככה יהיה?