אני לא סובל את אמא שלי (פריקה)

המצב הבריאותי שלי לא משהו בזמן האחרון. זה התחיל לפני 4 חודשים בערך, כשאחרי שאכלתי אורחת צהריים התחיל לכאוב לי הגב ממש חזק, ואחרי כמה שעות הייתה לי בחילה בלתי נסבלת והקאתי בכוח כמה שעות. אבא שלי הגיב נכון, שאל אותי מה קרה ותמך בי והכל אבל אמא שלי התחילה פ*קינג להתלונן ולכעוס על זה שאני "עושה יותר מדי רעש" כשאני מקיא (היא אפילו לא שאלה מה קרה לי והתעניינה איך אני מרגיש). ובקיצור מאז יש לי בעיות אכילה - ירדתי 7 קילו וכל פעם שאני אוכל יש לי בחילה או כאב גב. בנוסף יש לי ריפלוקס וצרבות. וזה לא רק משפיע עליי פיזית אלא גם נפשית, במיוחד כשלפני זה הייתי הולך לחדר כושר ועכשיו איבדתי לא מעט מסת שריר. ובסדר, המקרה שסיפרתי עליו עכשיו לא היה כזה נורא אם זה היה משהו חד פעמי. אבל לא, אמא שלי פשוט לא שמה ז*ן עליי. כשהייתי עצוב ופרקתי לה על זה שאני בקושי יכול לאכול ואני יורד במשקל היא פשוט אמרה "אז תאכל יותר" ו"אין פלא שירדת במשקל, אתה לא אוכל כלום" כאילו היא בכלל לא מודעת ולא מתעניינת במצב שלי. ופעם אחת גם ניסיתי להסביר לה שזה לא נכון לכעוס על מישהו בזמן שהוא מקיא בכוח 4 שעות וסובל והיא עדיין לא פ*קינג הבינה שההתנהגות שלה לא בסדר. למזלי אבא שלי בן אדם נורמלי והוא מתעניין ותומך בי אבל אני באמת כבר לא יכול לסבול את אמא שלי, ברמה שכל יום היא נמצאת בראש שלי ואני חושב על כמה שאני שונא אותה.