גם לדעתכם המקומות שמיועדים לאוטיסטים בתפקוד גבוהה כדי לעזור להם חברתית יותר פוגעים מאשר מועילים?

כאוטיסטית גם בתפקוד גבוה אני מסכימה בבית ספר האחרון שהייתי בו חינוך מיוחד היו מכל הסוגים לא רק אוטיזם אבל היו כאלה גאונים ממש והיה אחד בתפקוד נמוך שבאמת לו היה צריך לעזור הרבה אבל אני נגיד שאני בתפקוד גבוה גם לא ממש אהבתי את המסגרת היו לי פעם בשבוע לכולנו משהו שנקרא שיחה שבועית יותר מאשר עזר לפעמים זה היה מציק שהייתי צריכה לדבר עם המחנכת שלי ונפתחתי בפניה הייתה לפעמים אומרת לי שיהיה לי קשה בגלל שיש לי אוטיזם למצוא חבר כמו שאני קוראת לזה נורטיפיקל ונכון אני יודעת אבל יש אנשים גם לא על הרצף אני מכירה שחיים איזה 40 שנים ובסוף היו צריכות להביא לבד ילדים

וגם פעם אחת הציעו לי שחייבו אותו ללכת ואני מצידי העדפתי ללמוד לנפשונית מקום כזה בטח את מכירה כמו "מלון" או משהו אם קראו לעצמם ורצו שאו מי שרוצה יבוא אחר הצהריים או באמת לישון פעם בשבוע וכאילו לשלם לא מעט כסף שמעדיפה כבר להשקיע בזה פעם בעתיד בחגור לבד עם כאלה על הרצף שהמדריכים צריכים לבוא אבל לא לשבת עלינו כל הזמן כאילו זה הרגיש הכי בייביסיטר ויש לי חברה עוד לא עם אוטיזם שהחליטה להישאר עד גיל 21 בבית ספר ותכף כבר בת 20 ולי הם גרמו אז פיזית אחרי שסיימתי מה שנקרא 12 שנות לימוד שגם ככה לא יצאתי עם בגרות כי גם יש לי לקות למידה ואמרו שיהיה לי קשה ובלה בלה ושעוקפים אותי בחומר בקיצור מזל שעפתי

העיקר שהתחלתי במקום לעבוד ולעשות משהו שטוב לי הם לא הפסיקו להתקשר אליי אם בא לי לבוא יום אחד לבית ספר ואז גם אחרי שאמרתי לא מישהי הייתה ממשיכה להציק לי ברמה שהייתי צריכה כבר לחסום אותם לא מבינים שיותר טוב לי ומדברים איתנו על להיות עצמאים ולא מבינים שמבחינתי להמשיך בבית ספר זה להישאר באותו מקום ולא להתקדם זה לא כאילו שהייתי עושה בגרויות או באמת כמו כל אלה שעושים יג ויד בשביל צבא זה סתם היה כאילו בייביסיטר ושנאתי את זה גם ההורים שלי בהתחלה הסכימו אם להמשיך בבית ספר וראו שיותר טוב לי ככה והקשיבו לי אז למה מי שקוראים לעצמם מורים חושבים שהם יותר מבינים ממני מה טוב בשבילי נגיד בזה הם לא צדקו כי באמת טוב לי עכשיו והשתפרתי במה שאני עוסקת ולומדת כל יום איך להשתפר ולהיות במאה אחוז שלי אז כאילו הם היו צריכים להבין שאמרתי לא אני לא רוצה להמשיך יום אחד בבית ספר ולא להתקשר אליי פעמים בעבודה כי לא עניתי בפעם הראשונה כאילו זה לא שסיננתי אותם לא יכולתי לדבר ואומרים עלינו שאנחנו קשיי הבנה

מסכימה איתך לגמרי ב-100% .
אני הייתי בכיתה מיוחדת לאוטיסטים ופגשתי עוד כל מיני "מומחים" באוטיזם שעשו לי טראומות שאני מתמודדת איתם עד עכשיו וממש קשה לי עם זה
ובגלל זה החלטתי שאני לא הולכת יותר למקומות של אוטיסטים
הזלזול באינטליגנציה מרתיח, זה גם מזלזל שאומרים לנו שמקומות לאוטיסטים עוזרים לנו "לממש את הפוטנציאל של היכולות שלנו" כי הם חד משמעית לא.
זאת הגישה החשוכה של כל הפסיכולוגים , עובדות סוציאליות וכל האנשי מקצוע שעובדים עם אוטיסטים, שהם רואים אותנו כ"המוגבלים עם היכולות הפחותות שצריך לטפל בהם"
תמיד מעדיפים לתת לנו לעשות את הדברים הכי קלים ולא מתאגרים שרק אפשר , שחס וחלילה לא ננסה להתמודד עם דברים מאתגרים יותר שלא עומדים בקטגוריה שלהם של "מתאים לאוטיסטים"
הם חושבים שאנחנו לא מבינים שמדברים אלינו כמו אל ילדים , הם חושבים שאנחנו באמת מטומטמים שנאמין שהם מאמינים ביכולות שלנו.
והם פשוט מוותרים על החיים שלנו רוצים שנהיה רק במסגרות כאלה ונעשה את מה שהם מגדירים כמתאים לאוטיסטים וזהו שלא נתקדם בחיים לשום מקום! ועוד מנסים לעודד אותנו לקבל את זה שככה אנחנו אמורים לחיות ,
כמו העובדת הסוציאלית הזאת שרצתה לשלוח אותי לעבודה מוגנת של בעלי מוגבלויות וכשאמרתי לה שאני לא רוצה ללכת לשם היא אמרה "אבל את היית בכיתה מיוחדת אז מה זה משנה"??
אמרו לי לא תוכלי ללכת למקומות רגילים יהיה לך קשה מידיי לא תצליחי לעמוד בלחץ לא יעזרו לך אבל הם באמת חושבים שאם אני אלך למקום מוגן של אוטיסטים ההתמודדות עם כל הזלזול באינטליגנציה מול אנשי מקצוע מקובעים וחשוכים כן תהיה לי קלה??

וגם כשהייתי בת 18 אמרו לי כל הכבוד שלמדת השנה לנסוע באוטובוס כאילו אני ילדה בגן .. (התחלתי לנסוע באוטובוס לבד כבר מהרבה שנים לפני זה)
והדברים האלה זה רק על קצה המזלג ממה שעברתי עם הזלזול באינטליגציה וכל הדברים שפגעו בי

גם אני אספרגר והייתי בחינוך מיוחד ואיתי שונא את הבית ספר שלי , אבל עכשיו אני כבר חופשי ולומד

וואי אנונימיות כל מה שאמרת מסכימה איתך מילה במילה כל מילה בסלע ואומנם איפה שאני עובדת עכשיו את האמת התחלתי דרך עמותה שעוזרת להשתלב בשוק העבודה ונהייתי תכף שנה עובדת מן המניין והם נגיד לא נתנו אז העמותה בהתנדבות להתעסק עם מכירות והיום אני עושה מכירות של יותר מ900 שקל לפעמים והצלחתי בזכות זה לבד להתגבר על חרדה חברתית יותר ממה שבבית ספר היו יכולים לעזור לי כי דווקא אפילו בחינוך מיוחד נתקלתי בילדים שהתנקלו אליי בקיצור לא מסגרת שמתאימה לכל . ובעבודה ? אנשים יודעים שיש לי אוטיזם והם נורטיפיקלים לחלוטין ומקבלים אותי כמו שאני

כאוטיסט בתפקוד גבוהה, אני לגמרי מבין אותך ואני חווה את זה כל החיים שלי.
אני ממליץ לך לקבל עזרה ממקורות אישיים (כמו פסיכולוג אישי או טרפיסט אישי), הם יוכלו להתאים את עצמם נטו אלייך ולא לקבוצה שלמה.
אני מאחל לך המון בהצלחה ואני בטוח שתצליחי לא פחות מנוירו-טיפיקלים אחרים❤
אם תצטרכי עוד עצה, אני כאן בשבילך :)

שואל השאלה:
וואי אנונימית כואב לשמוע ברמות. זה נורא איך אפשר לזלזל ככה באנשים.
מקורות אישיים באמת טובים יותר כי הם מתייחסים אלייך בצורה מכבדת