18 תשובות
אשמח אם תחדד את השאלה, היא קצת כללית.
חרדה היא לא רציונלית במהותה, אפשר לומר. כי הגוף מגיב כאילו הוא ראה אריה מבחינה אבולוציונית אבל בפועל זאת סיטואציה פשוטה כמו לעמוד מול קהל או לשאול שאלה בכיתה. יש גם הבדל בין פחד לחרדה. אבל כן יש היגיון פנימי מסוים בחרדה ולאנשים יהיה סולם עם סיטואציות שחלקן מעוררות יותר חרדה וחלקן פחות, מסיבות רציונליות גם.
חרדה היא לא רציונלית במהותה, אפשר לומר. כי הגוף מגיב כאילו הוא ראה אריה מבחינה אבולוציונית אבל בפועל זאת סיטואציה פשוטה כמו לעמוד מול קהל או לשאול שאלה בכיתה. יש גם הבדל בין פחד לחרדה. אבל כן יש היגיון פנימי מסוים בחרדה ולאנשים יהיה סולם עם סיטואציות שחלקן מעוררות יותר חרדה וחלקן פחות, מסיבות רציונליות גם.
שואל השאלה:
אז נגיד נעשה שאלה כזו, האם פחד קהל הוא דבר רציונלי והגיוני
שאלה נוספת - האם חרדת נטישה מצב רציונלי
כאילו אני מניח שחרדה לא, כמו שכבר אמרת, אבל אולי יש משהו להוסיף בדקויות, פרטים נוספים
אז נגיד נעשה שאלה כזו, האם פחד קהל הוא דבר רציונלי והגיוני
שאלה נוספת - האם חרדת נטישה מצב רציונלי
כאילו אני מניח שחרדה לא, כמו שכבר אמרת, אבל אולי יש משהו להוסיף בדקויות, פרטים נוספים
זה נתון לפרשנות קצת אם זה רציונלי או לא. מאחורי חרדה לרוב יש מה שנקרא חרדת ליבה, זאת הסיבה האמיתית והעמוקה יותר למה סיטואציה מסוימת מפחידה את אותו אדם.
חושפים את זה בטיפול cbt במה שנקרא downward spiral. אני אדגים: אם אגיד "אני מפחדת לעמוד מול קהל" ותשאל אותי למה, אני אענה "אני מפחדת שיסתכלו עליי" ותשאל למה, "אני מפחדת שאני אכשל ויראו את זה" למה, "כי אם אכשל אנשים לא יאהבו אותי ואהיה לבד" והנה הגענו לחרדת הליבה, במקרה הזה הפחד להיות לבד נמצא מאחורי פחד הקהל. זה כן רציונלי במידה רבה. עוד דוגמא זה אם אני אגיד שאני מפחדת לעמוד מול קהל כי אם אני אכשל בפרזנטציה בעבודה יחשבו שאני עובדת לא טובה ואז יפטרו אותי ואז אני אתקשה בלכלכל את עצמי ואני אמות מרעב. זאת אמנם קטסטרופיזציה אבל זה לא לא רציונלי, אם זה הגיוני.
האם יש סיכוי שזה יתממש? הוא מועט מאוד. והתגובה הפיזיולוגית החריפה לא מוצדקת כי עובדה שרוב האנשים לא מגיבים כך ומבינים שלהכשל בפרזנטציה כנראה לא יהרוס להם את החיים. אז יש בסיס הגיוני, אבל זה כמובן לא נטוע במציאות וצבוע על ידי הטיה שלילית מאוד חזקה שיכולה לפגוע באיכות החיים.
חרדת נטישה כנ"ל, אם חווית בעבר אנשים רבים שנטשו אותך זה הגיוני מאוד לפחד שזה יקרה שוב, למרות שריב אחד לא אומר שהקשר יתנתק.
חושפים את זה בטיפול cbt במה שנקרא downward spiral. אני אדגים: אם אגיד "אני מפחדת לעמוד מול קהל" ותשאל אותי למה, אני אענה "אני מפחדת שיסתכלו עליי" ותשאל למה, "אני מפחדת שאני אכשל ויראו את זה" למה, "כי אם אכשל אנשים לא יאהבו אותי ואהיה לבד" והנה הגענו לחרדת הליבה, במקרה הזה הפחד להיות לבד נמצא מאחורי פחד הקהל. זה כן רציונלי במידה רבה. עוד דוגמא זה אם אני אגיד שאני מפחדת לעמוד מול קהל כי אם אני אכשל בפרזנטציה בעבודה יחשבו שאני עובדת לא טובה ואז יפטרו אותי ואז אני אתקשה בלכלכל את עצמי ואני אמות מרעב. זאת אמנם קטסטרופיזציה אבל זה לא לא רציונלי, אם זה הגיוני.
האם יש סיכוי שזה יתממש? הוא מועט מאוד. והתגובה הפיזיולוגית החריפה לא מוצדקת כי עובדה שרוב האנשים לא מגיבים כך ומבינים שלהכשל בפרזנטציה כנראה לא יהרוס להם את החיים. אז יש בסיס הגיוני, אבל זה כמובן לא נטוע במציאות וצבוע על ידי הטיה שלילית מאוד חזקה שיכולה לפגוע באיכות החיים.
חרדת נטישה כנ"ל, אם חווית בעבר אנשים רבים שנטשו אותך זה הגיוני מאוד לפחד שזה יקרה שוב, למרות שריב אחד לא אומר שהקשר יתנתק.
שואל השאלה:
זה יכול לקרות מזה שרציתי בגיל שנתיים וחצי שאמא שלי תשאר איתי קצת לפני שהיא משאירה אותי בגן לבד בלעדיה ואז לא היה לה זמן והיא פשוט הלכה והתחלתי לבכות ומשם כשזה קרה שוב ושוב זה התפתח לחרדת נטישה?
או שגם יכול להיות שזה בגלל שפעם אחת אמא שלי החזיקה אותי לייד מדרגות והחלקתי מהיד שלה ונפלתי בכל המדרגות (בגיל שנתיים), כלומר יכול להיות שבאותו הרגע הרגשתי שבגלל שסוג של ננטשתי נפגעתי פיזית במידה מסויימת?
מה יותר סביר שממנו זה התפתח בצורה משמעותית יותר?
זה יכול לקרות מזה שרציתי בגיל שנתיים וחצי שאמא שלי תשאר איתי קצת לפני שהיא משאירה אותי בגן לבד בלעדיה ואז לא היה לה זמן והיא פשוט הלכה והתחלתי לבכות ומשם כשזה קרה שוב ושוב זה התפתח לחרדת נטישה?
או שגם יכול להיות שזה בגלל שפעם אחת אמא שלי החזיקה אותי לייד מדרגות והחלקתי מהיד שלה ונפלתי בכל המדרגות (בגיל שנתיים), כלומר יכול להיות שבאותו הרגע הרגשתי שבגלל שסוג של ננטשתי נפגעתי פיזית במידה מסויימת?
מה יותר סביר שממנו זה התפתח בצורה משמעותית יותר?
קשה עד בלתי אפשרי להצביע על קטאליסט אחד להתפתחות של זה (אולי חוץ מבמקרים חריגים ובptsd כשיש אירוע טראומטי אחד) ולכן אין לדעת.
הרבה אנשים חווים פרידה לא נעימה מהורה בתקופת הגן או פציעות בגיל הילדות. אבל כן ידוע ממחקרים נרחבים שיש לזה השפעה נפשית.
הרבה אנשים חווים פרידה לא נעימה מהורה בתקופת הגן או פציעות בגיל הילדות. אבל כן ידוע ממחקרים נרחבים שיש לזה השפעה נפשית.
שואל השאלה:
יש אנשי מקצוע שמסוגלים לאתר את הנקודה בה פיתחתי את החרדה?
יש אנשי מקצוע שמסוגלים לאתר את הנקודה בה פיתחתי את החרדה?
בגלל שכל דבר הוא שילוב של תורשה וסביבה ולרוב לא תוצר של דבר אחד, קשה לי להאמין שבוודאות, אלוהים הוא היחיד שיודע, אם תרצה. אבל אני לא בטוחה עד כמה זה משנה. מה שקרה לך קרה לך, מה שכן ניתן לשנות זה העתיד.
ממליצה ממש על טיפול cbt.
ממליצה ממש על טיפול cbt.
שואל השאלה:
יש מקומות טיפול/מטפלים מסויימים שאת יכולה להמליץ עליהם?
יש מקומות טיפול/מטפלים מסויימים שאת יכולה להמליץ עליהם?
לא, אבל cbt זה די אחיד בין מטפלים. אתה יכול לחפש באתרים "בטיפולנט" ו"על הספה", אפשר לסנן לפי מיקום בארץ ועוד קטגוריות. היתרון בטיפול זה שהוא מאוד קצר, רק 13 מפגשים בהשוואה לטיפולים אחרים, ומאוד מאוד יעיל לחרדות למיניהן.
שואל השאלה:
תודה
תודה
הפרעות חרדה הן תגובות לא פרופורציונליות למצבים שלרוב אינם מסוכנים בפועל, אבל הן נובעות ממנגנונים אבולוציוניים שנועדו להגן מפני סכנות.
למרות שהן עשויות להרגיש לא הגיוניות בסיטואציה מסוימת, הן נובעות ממנגנוני הישרדות טבעיים שפועלים ביתר פעילות במקרים של הפרעות חרדה.
הסיבה לחרדה לרוב הגיונית משום שהיא מגיעה מאי ודאות וחוסר אונים, אף שבפועל אין סכנה ממשית.
למרות שהן עשויות להרגיש לא הגיוניות בסיטואציה מסוימת, הן נובעות ממנגנוני הישרדות טבעיים שפועלים ביתר פעילות במקרים של הפרעות חרדה.
הסיבה לחרדה לרוב הגיונית משום שהיא מגיעה מאי ודאות וחוסר אונים, אף שבפועל אין סכנה ממשית.
^לפני שאני שואל: תענוג לקרוא אותך ימית, שבוע טוב.
ולגבי השאלה: איך בדיוק ב cbt עושים חשיפה הרי זו בעצם חקירת מחשבות עצמית, אולי את מתכוונת למשימות כאלו שפסיכולוגים נותנים, לא יודע, לא הוצגה לי שום חשיפה רק שאלונים...לי דרך אגב השאלונים לא עזרו ):
ולגבי השאלה: איך בדיוק ב cbt עושים חשיפה הרי זו בעצם חקירת מחשבות עצמית, אולי את מתכוונת למשימות כאלו שפסיכולוגים נותנים, לא יודע, לא הוצגה לי שום חשיפה רק שאלונים...לי דרך אגב השאלונים לא עזרו ):
לא ממש, מלכתחילה חרדה זה שילוב לא מנצח בין היגיון לרגש, להבדיל מפחד
^ נכון, למעשה זה הפחד הכי נפוץ וכשלעצמו לא נחשב פתולוגי. הוא עד כדי כך נפוץ שגם בסיטואציות שאמורות להיות נעימות אנשים מדווחים חוסר נוחות, למשל כששרים לך יום הולדת שמח וכולם מסתכלים עליך. נראה שלהיות במרכז מעורר אי נוחות או פחד גם באנשים ללא פסיכופתולוגיה.
אגב, בcbt עושים הרבה חשיפה :) זה אחד מהעקרונות המרכזיים של הטיפול.
אגב, בcbt עושים הרבה חשיפה :) זה אחד מהעקרונות המרכזיים של הטיפול.
הבנתי :) אז כן חשיפה קורית בcbt רגיל בין פגישות בהדרגה.
אני רק אוסיף משהו קטן משלי לגבי חרדת קהל (כמי שבעצמו היה לו את זה, וטיפה נשאר) זה מאוד נפוץ בקרב הרבה אנשים וקשור לפרפקציוניזם ולא לטראומות. cbt הוא אולי אחד הכלים שיכולים לעזור אבל הכלי העיקרי הוא פשוט חשיפה למצב הזה, מי שיש לו את הבעיה הזאת פשוט צריך ללכת לתרגל ולעשות בדיוק את הדבר שממנו הוא כ"כ פוחד, כי אז מפחד, עוברים להנאה צרופה. האמת יש לי הרבה טיפים אשר קשורים לפחד קהל מניסיון אישי, אם בא לך תרגיש חופשי לשאול, לא רציתי להרחיב כרגע יותר מידי
^ היי שבוע טוב :) אני אישית לא מכירה cbt ללא חשיפה. לא נתנו לך שיעורי בית בין המפגשים? זה ממש חלק מהפילוסופיה של ארון בק, יחד עם סדיקה של המחשבות הלא אדפטיביות שציינת וכן הלאה.
כנראה פספסתי, כי עברתי cbt כסוג של סדנא בקורס רטוריקה שהיתה מיועדת לפחד קהל, לא ממש בסדרה של טיפולים עם פסיכולוג, וגם שמעתי על שיטת "העבודה" שגם שם זה סוג של שאלונים, אז "עבודת השטח" של החשיפה הייתה פשוט לדבר מול קהל, אלא שזה היה ברור שזה חלק מהקורס ולא חלק מהסדנא (: