4 תשובות
לפי דעתי צריך להתייחס לדבר מאוד ברצינות ולחשוב ביישוב הדעת (בלי מדי הרבה רגשות) למה זה קורה איך הגענו למצב הזה ומה הסיבות הגורמים לזה וכמובן מה הפתרון, אני מניח שברוב המקרים רצוי להתייעץ ולהזיז את עניינים ביחד עם מקצוען בתחום שיבהיר את הדברים אתכם ואתה.
זה העתיד של ילדיכם והקשר ביניכם, זה דחוף להתייחס לענין ברצינות, אבל בלי פחדים וחיכוכי רגשות מיותרים...
בהצלחה!
זה העתיד של ילדיכם והקשר ביניכם, זה דחוף להתייחס לענין ברצינות, אבל בלי פחדים וחיכוכי רגשות מיותרים...
בהצלחה!
שלום רב,
ראשית לעולם אין לדחות בקשה של ילד בביטולה ללא מחשבה, זה דבר שעלול לפגוע עמוקות בביטחון העצמי שלו בעתיד. לכן, כשילד מגיע עם בקשה מיוחדת כמו זו, יש להתייחס אליה ברצינות רבה ולבחון מדוע היא עולה ובאה. יש פעמים שהמצב בבית בין ההורים, או בין האחים, או בין ההורים לילדים מתוח ויש הרבה וויכוחים ומריבות והילד חושב לעצמו שבריחה לפנימיה תפתור הכל. יש פעמים שזה נובע סתם מסקרנות של הילד, וכמובן שיש עוד מאות של סיבות.
רק ישיבה רצינית של ההורים עם הילד. והפעם לא כמכתיבים "אתה תלך ללמוד היכן שנאמר לך" אלא ישיבה של שווים עם שווים. שווים בדעות ולא בגיל. להקשיב היטב לבקשה, לשאול לסיבות של הילד לכך, על הסיבות שהילד יעלה לשאול שאלות נוספות כשכל השאלות נבנות כך שהם באופן ברור להבהרת הנושא. במקרים רבים שבהם הסיבה היא סתמית או מתוך סקרנות גרידא השאלות והצורך של הילד לענות תשובות רציניות יוריד אותו מן העץ שעליו טיפס. במקרים אחרים שבהם הסיבות רציניות, כפי שהגדרתי למעלה, יש להחליט לטפל קודם כל בסיבה ואז לבדוק שוב האם הבעיה עדיין קיימת. אם היא קיימת בהחלט ראוי ורצוי לתת לילד את האפשרות להתנסות במה שהוא ביקש ולראות אם זה פותר את הבעיה.
בכל מקרה, אני חוזר ואומר, לא לבטל את רצונו של הילד סתם כך. עלינו לטעת בו ביטחון ולתת כובד ראש לשאלותיו כדי שילמד לכבד ולהוקיר את בקשותיהם של אחרים.
בברכה
מאיר שמחוני
מומחה בהדרכת משפחות בעתות משבר
ראשית לעולם אין לדחות בקשה של ילד בביטולה ללא מחשבה, זה דבר שעלול לפגוע עמוקות בביטחון העצמי שלו בעתיד. לכן, כשילד מגיע עם בקשה מיוחדת כמו זו, יש להתייחס אליה ברצינות רבה ולבחון מדוע היא עולה ובאה. יש פעמים שהמצב בבית בין ההורים, או בין האחים, או בין ההורים לילדים מתוח ויש הרבה וויכוחים ומריבות והילד חושב לעצמו שבריחה לפנימיה תפתור הכל. יש פעמים שזה נובע סתם מסקרנות של הילד, וכמובן שיש עוד מאות של סיבות.
רק ישיבה רצינית של ההורים עם הילד. והפעם לא כמכתיבים "אתה תלך ללמוד היכן שנאמר לך" אלא ישיבה של שווים עם שווים. שווים בדעות ולא בגיל. להקשיב היטב לבקשה, לשאול לסיבות של הילד לכך, על הסיבות שהילד יעלה לשאול שאלות נוספות כשכל השאלות נבנות כך שהם באופן ברור להבהרת הנושא. במקרים רבים שבהם הסיבה היא סתמית או מתוך סקרנות גרידא השאלות והצורך של הילד לענות תשובות רציניות יוריד אותו מן העץ שעליו טיפס. במקרים אחרים שבהם הסיבות רציניות, כפי שהגדרתי למעלה, יש להחליט לטפל קודם כל בסיבה ואז לבדוק שוב האם הבעיה עדיין קיימת. אם היא קיימת בהחלט ראוי ורצוי לתת לילד את האפשרות להתנסות במה שהוא ביקש ולראות אם זה פותר את הבעיה.
בכל מקרה, אני חוזר ואומר, לא לבטל את רצונו של הילד סתם כך. עלינו לטעת בו ביטחון ולתת כובד ראש לשאלותיו כדי שילמד לכבד ולהוקיר את בקשותיהם של אחרים.
בברכה
מאיר שמחוני
מומחה בהדרכת משפחות בעתות משבר
קישורים מצורפים:
הכל תלוי ברקע של הבקשה.
זו בקשה יוצאת דופן מילד שמרגיש מצוין בביתו.
האפשרויות לקבל אהבה ותמיכה בפנימיה אפילו איכותית, תמיד תהיינה נחותות לעומת אלו של הבית החם והורים אוהבים ואכפתיים.
אני מניח שבקשה כזו תבוא על רקע תחושת זרות או אבדן המשמעות ההורית עבור הילד.
זה נושא רציני ולעולם לא תלוש מההקשר של מה שהתרחש במשפחה עד אותה נקודה.
לעיתים יש אח גדול שמבא לילד היותר צעיר את חייו בבית, וזה מניע מצוין לנסות ולעוף מהבית.
לעיתים יש מחסור עצום בבית ועוני מחפיר, שלצידו גם מחסור באהבת ההורים, גם זה מניע משמעותי לרצות לעזוב את הבית.
אני אישית אראה בזה לפחות עיוורון ממושך שלי כהורה, ובעצם כשל בהורות שלי.
בנקודה כזו אבחר בייעוץ/טיפול משפחתי לפני שאסכים שילדי ילך לפנימייה.
שוקי וייס
יועץ משפחתי0זוגיות והורות
זו בקשה יוצאת דופן מילד שמרגיש מצוין בביתו.
האפשרויות לקבל אהבה ותמיכה בפנימיה אפילו איכותית, תמיד תהיינה נחותות לעומת אלו של הבית החם והורים אוהבים ואכפתיים.
אני מניח שבקשה כזו תבוא על רקע תחושת זרות או אבדן המשמעות ההורית עבור הילד.
זה נושא רציני ולעולם לא תלוש מההקשר של מה שהתרחש במשפחה עד אותה נקודה.
לעיתים יש אח גדול שמבא לילד היותר צעיר את חייו בבית, וזה מניע מצוין לנסות ולעוף מהבית.
לעיתים יש מחסור עצום בבית ועוני מחפיר, שלצידו גם מחסור באהבת ההורים, גם זה מניע משמעותי לרצות לעזוב את הבית.
אני אישית אראה בזה לפחות עיוורון ממושך שלי כהורה, ובעצם כשל בהורות שלי.
בנקודה כזו אבחר בייעוץ/טיפול משפחתי לפני שאסכים שילדי ילך לפנימייה.
שוקי וייס
יועץ משפחתי0זוגיות והורות
כשאני אהיה אמא אני ללא ספק ארצה את הטוב ביותר בשביל הילד/ה שלי, ואם הבחירה שלהם תיהיה פנימייה עם כל הקושי אני אשלח אותם לתקופת ניסיון שיכירו את המקום יראו... ואולי לא ימצא חן בעינייהם (:
באותו הנושא: