9 תשובות
לא בהכרח, זה פשוט לאנשים שמאמינים, ששומרים על מצוות הדת כביכול, לא בהכרח דתיים בלבד.
לא מחייב, יש גם חילונים שמקפידים על זה
ממש לא
לא מחויב יש גם חילונים שמקפידים
זה לכולם.
שום דבר לא רק בשביל דתיים.. פשוט דתיים שומרים על זה אבל זה לכל יהודי
זה ליהודים.
אנונימיתתת
נשמה! יש דבר כזה זמן. לכל זמן יש את הנקודה הפנימית שלו שהוא בא להעביר אותנו.
יש זמנים שהם קדושים ובזמנים האלה מי שרוצה לקבל את ההארה שיורדת בזמן הזה-
צריך להתנהג בכללים שיאפשרו לשפע שהזמן רוצה לתת לך.
אתה רוצה לקבל את האורות של שבת? תתנהג בכללים של המציאות הזאת.
(ויש עוד מללא לפרט על האור של שבת של מה זה יוצר לנו בנפש, ולא, לא מה שלימדו אותנו בגן- יום מנוחה, זה על הדרך, אבל זה לא העיקר וכדאי ללמוד זה מדהים)
בכל אופן יש זמנים שהם זמנים להתכנסות פנימה בצורה מסויימת. התכנסות והתבוננות בצער הכללי שיש בעולם, התבוננות בשורש- מה השורש, מה גורם לצער הזה, למה קורה מה שקורה- כמו מן חשבון נפש של כל אחד לעצמו- ביחד עם כולם- וזה הזמן עכשיו. שלושת השבועת זה זמן שנקרא ש''מידת הדין מתוחה''- מה זאת אומרת? זה זמן שבו אנחנו, כעם, בחרנו בדרך לא טובה, ואכלנו אותה אח"כ. מהרגע שעוד שהיינו עם חדש- חטאנו בזמן הזה- הזמן הזה נהיה זמן של דינים. כל דבר שאתה עושה- יש מי שרואה ושופט. זה כל השנה- אבל בזמן הזה- הדינים גוברים. ולכן צריך להזהר ולא ללכת למקומות מסוכנים, זה לא קשור לדתי לא דתי, הזמן חל על כולם, לא משנה אם אתה שם על זה או לא, זה קורה, ולמה לא ללכת למקומות מסוכנים? כי יכולהיות שיש עליך דין של ענוש כי עשית מעשה לא טוב. -כל השנה מידת הרחמים אומרת- הוא ישתנה, תנו לו עוד יום, עוד יום, במקום עונש כזה תן לו עונש יותר קל וכו'. בזמן הזה- אין הקלות. אתה הולך למקום מסוכן וחלילה יש עליך דינים? תחטוף.
יש זמנים שהם קדושים ובזמנים האלה מי שרוצה לקבל את ההארה שיורדת בזמן הזה-
צריך להתנהג בכללים שיאפשרו לשפע שהזמן רוצה לתת לך.
אתה רוצה לקבל את האורות של שבת? תתנהג בכללים של המציאות הזאת.
(ויש עוד מללא לפרט על האור של שבת של מה זה יוצר לנו בנפש, ולא, לא מה שלימדו אותנו בגן- יום מנוחה, זה על הדרך, אבל זה לא העיקר וכדאי ללמוד זה מדהים)
בכל אופן יש זמנים שהם זמנים להתכנסות פנימה בצורה מסויימת. התכנסות והתבוננות בצער הכללי שיש בעולם, התבוננות בשורש- מה השורש, מה גורם לצער הזה, למה קורה מה שקורה- כמו מן חשבון נפש של כל אחד לעצמו- ביחד עם כולם- וזה הזמן עכשיו. שלושת השבועת זה זמן שנקרא ש''מידת הדין מתוחה''- מה זאת אומרת? זה זמן שבו אנחנו, כעם, בחרנו בדרך לא טובה, ואכלנו אותה אח"כ. מהרגע שעוד שהיינו עם חדש- חטאנו בזמן הזה- הזמן הזה נהיה זמן של דינים. כל דבר שאתה עושה- יש מי שרואה ושופט. זה כל השנה- אבל בזמן הזה- הדינים גוברים. ולכן צריך להזהר ולא ללכת למקומות מסוכנים, זה לא קשור לדתי לא דתי, הזמן חל על כולם, לא משנה אם אתה שם על זה או לא, זה קורה, ולמה לא ללכת למקומות מסוכנים? כי יכולהיות שיש עליך דין של ענוש כי עשית מעשה לא טוב. -כל השנה מידת הרחמים אומרת- הוא ישתנה, תנו לו עוד יום, עוד יום, במקום עונש כזה תן לו עונש יותר קל וכו'. בזמן הזה- אין הקלות. אתה הולך למקום מסוכן וחלילה יש עליך דינים? תחטוף.
מה העצה לזה? וגם רואים את זה בהלכה:
רבי נחמן כותב שכשאדם שופט את עצמו כאן למטה- למעלה לא שופטים אותו.
כי הוא כל הזמן מתקדם, מתברר עם עצמו. בודק- עשיתי טוב או לא? אם עשיתי לא טוב אני מנסה לשנות את המעשים שלי, להתקדם וכו'.
(לא בקטע של להיות באבל כל היום, ממש לא!).
אז מה בתקופה הזאת?
לא מבלים יותר מדי, מתכנסים פנימה. כל אחד עובד עם עצמו, בודק את עצמו, מתחבר
לצער העולמי שיש בעולם, מברר למה יש אותו בכלל, מברר מה הוא בא לעשות כאן.
זה זמן טוב מאד להתבונוות והתכנסות פנימה כל אחד עם עצמו.
ותראי שרוב הפיגועים והצרות שהיו לנו- גם בשנים האחרונות ובכלל בהסיטרויה- הכל קרה בתקופה הזאת של שלשות השבועות. זה אש של משפט ודין.
דין זה לא רע, חייב שיהיה דין, שזה בעצם ההפך מחסד- חסד זה זה שאין גבול, דין זה שיש גבול- עשית משהו? תשים לב למעשים שלך. אם לא היה דין- הגוף שלנו לא היה נגמר- כי לא היה לו גבול.. לכן כדי שנחיה פה בכלל חייב שיהיה דין וזה גם טוב לנו שלא נעשה מה שבא לנו מתי שבא לנו ככה בלי גבולות -זה כמו שאמא תתן לילד שלה בלי הפסקה, גם כשהוא יורק לה בפרצוף וגם כשהוא משתמש בכל מה שהיא נותנת לו ודברים רעים- מכימה איתי שזה לא טוב? שחייב, לטובתו שיהיה כאן דין איתו? ככה זה איתנו וזו גם התקופה הזאת.
מקוה שעניתי.
רבי נחמן כותב שכשאדם שופט את עצמו כאן למטה- למעלה לא שופטים אותו.
כי הוא כל הזמן מתקדם, מתברר עם עצמו. בודק- עשיתי טוב או לא? אם עשיתי לא טוב אני מנסה לשנות את המעשים שלי, להתקדם וכו'.
(לא בקטע של להיות באבל כל היום, ממש לא!).
אז מה בתקופה הזאת?
לא מבלים יותר מדי, מתכנסים פנימה. כל אחד עובד עם עצמו, בודק את עצמו, מתחבר
לצער העולמי שיש בעולם, מברר למה יש אותו בכלל, מברר מה הוא בא לעשות כאן.
זה זמן טוב מאד להתבונוות והתכנסות פנימה כל אחד עם עצמו.
ותראי שרוב הפיגועים והצרות שהיו לנו- גם בשנים האחרונות ובכלל בהסיטרויה- הכל קרה בתקופה הזאת של שלשות השבועות. זה אש של משפט ודין.
דין זה לא רע, חייב שיהיה דין, שזה בעצם ההפך מחסד- חסד זה זה שאין גבול, דין זה שיש גבול- עשית משהו? תשים לב למעשים שלך. אם לא היה דין- הגוף שלנו לא היה נגמר- כי לא היה לו גבול.. לכן כדי שנחיה פה בכלל חייב שיהיה דין וזה גם טוב לנו שלא נעשה מה שבא לנו מתי שבא לנו ככה בלי גבולות -זה כמו שאמא תתן לילד שלה בלי הפסקה, גם כשהוא יורק לה בפרצוף וגם כשהוא משתמש בכל מה שהיא נותנת לו ודברים רעים- מכימה איתי שזה לא טוב? שחייב, לטובתו שיהיה כאן דין איתו? ככה זה איתנו וזו גם התקופה הזאת.
מקוה שעניתי.
באותו הנושא: