פריקה, אשמח שתקראו

אני במשבר
כל פעם שיש לי חבר בן שאנחנו מתקרבים הוא מאוהב בי, זה כבר קרה יותר מ5 פעמים
אני בכלל לא חושבת שאני אוהבת בנים וגם עם זה קשה לי.
אבד לי האמון בחברים בעיקר בחברות בנות בגלל משהו שקרה לי בעבר.
ואני לא מצליחה להיות חברה טובה של מישהו מבלי שהוא יאהב אותי. (זה ממש לא בקטע של להשוויץ זה באמת ככה וזה מתסכל אותי)
אני פחות מכירה בנות להסתדר איתם ואין לי חברות בנות כי אין לי אמון בבנות
החברה הכי טובה שלי פגעה בי פיזית וזה יצר בי טראומה ומאז אין לי אמון בבנות אבל אנו כן נמשכת לבנות (זה קרה ממזמן ואני בסדר)

אני לא מוצאת חברי אמת, חברי נפש.
מה לעשות?