4 תשובות
לא
מטוס קרב (?)
אבל עדיין ישראלי x;
אבל עדיין ישראלי x;
קישורים מצורפים:
מספר פעמים,
ב-6 בפברואר 1950 התרסק מטוס דאגלס dc-4 סקיימאסטר של "אל על" בעת ההמראה בשדה התעופה לוד במזג אוויר קשה. המטוס נפל על המסלול מגובה 15 מטרים והחל לבעור. כל נוסעי המטוס וצוותו נחלצו בשלום, אך המטוס נשרף כליל (7).
ב-27 ביולי 1955 הופל מטוס החברה מדגם לוקהיד קונסטליישן שהיה בדרכו מלונדון דרך פריז ווינה לתל אביב, ונכנס בשוגג לשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נספו.
ב-23 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב בידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס ובו 10 אנשי צוות ו-38 נוסעים הונחת באלג'יריה. המשא ומתן לשחרור החטופים נמשך למעלה מ-40 יום, ובסופו שוחררו הן החוטפים והן בני הערובה. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שחטיפה של מטוס של אל על הצליחה. מאחר שהחוטפים יצאו לדרכם מלבנון, בידיעתה ובהסכמתה של הממשלה הלבנונית, ראתה בה ישראל אחראית לאירוע. בתגובה, ב-28 בדצמבר 1968, התקיפו כוחות מיוחדים של צה"ל את שדה התעופה בביירות והשמידו 13 מטוסי נוסעים, רובם בבעלות חברת מידל איסט איירליינס הלבנונית.
ב-18 בפברואר 1969 תקפה חוליית מחבלים של "החזית העממית לשחרור פלסטין" מטוס אל על בציריך. בהתקפה נפצעו שני אנשי צוות המטוס (אחד מהם, יורם פרס, מת מפצעיו), ונגרם נזק למטוס, אך נמנע אסון כבד בזכות המאבטח שהיה במטוס, מרדכי רחמים, שירה לעבר התוקפים והרג את ראש החוליה.
ב-6 בספטמבר 1970 חטפו מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין ארבעה מטוסים בו-זמנית, באירוע שידוע כחטיפת המטוסים לשדה דאוסון. באותו יום, נחטפו לירדן שלושה מטוסים בידי פעילי החזית ופוצצו שם, רק חטיפת מטוס אל על סוכלה. על טיסת אל על 219 לניו יורק, עלו בעצירת ביניים באמסטרדם זוג טרוריסטים: פטריק ארגולו ולילה חאלד (לפי התוכנית היו אמורים להשתתף בחטיפה ארבעה מחבלים, אך אנשי האבטחה של אל על סירבו לאפשר לשניים מהם לעלות למטוס). השניים ניסו לחטוף את המטוס אך תוכניתם סוכלה בידי נוסעים ואנשי הביטחון הישראלים והכלכל שלמה וידר שהיו על המטוס. שלמה וידר קיבל את עיטור האומץ של שר התחבורה על פעולתו זו. ארגולו נהרג ואילו חאלד נתפסה בחיים והוסגרה לידי בריטניה.
ב-16 באוגוסט 1972 התפוצץ מטען חבלה במטוס אלעל בטיסה 444 מרומא. הקברניט יהודה פוקס הנחית את המטוס הפגוע בנמל התעופה של רומא. על מעשיו אלה קיבל את עיטור המופת של שר התחבורה.
ב-18 באפריל 1986 נעשה ניסיון לפוצץ מטוס אל על שהיה אמור לטוס מלונדון לתל אביב בטיסה 016. אן מארי מרפי, אזרחית אירית שהייתה בהריון, נשאה פצצה במשקל של 1.35 ק"ג בחפציה ואשר הוטמנה בלא ידיעתה על ידי ארוסה, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים והאסון נמנע אך בשל עירנותם של אנשי הביטחון של אל על. הינדאווי נשפט באנגליה ונדון לעונש מאסר בן 45 שנים.
בשנת 1992 התרסק מטוס בואינג 747 מטען (מספר רישום 4x-axg) אל תוך בית מגורים בשכונת ביילמר שבדרום מזרח אמסטרדם. שלושת אנשי הצוות והנוסעת היחידה במטוס נהרגו, ו-39 בני אדם נוספים נספו על הקרקע. ההתרסקות נבעה מכשל טכני שהביא להתנתקות אחד ממנועי המטוס ונפילתו תוך פגיעה במנוע הסמוך לו, פגיעה אשר הביאה גם לנפילתו של האחרון.
ב-4 ביולי 2002 פתח אזרח מצרי באש לעבר דלפקי הכרטוס של אל על בשדה התעופה בלוס אנג'לס. שישה ישראלים נפגעו מהירי ושניים מהם נהרגו. היורה, האשם מוחמד הדאייט, לא השתייך לארגון טרור כלשהו אך החזיק בדעות אנטי ישראליות, דבר שהביא את שלטונות ארצות הברית להכיר במקרה כאירוע טרור.
ב-23 באוקטובר 2003 הונחת מטוס אל על מדגם בואינג 767 שהיה בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס דרך טורונטו בשדה התעופה הבינלאומי של המילטון, אונטריו. הטיית הטיסה ממסלולה המתוכנן הוסברה באיום ביטחוני ממשי שנבע מחשש ליירוט המטוס בטילי קרקע אוויר בעת נחיתתו בטורונטו.
באפריל 2005 כשלה מערכת הטייס האוטומטי של מטוס בואינג 737-700 של אל על, לאחר המראת המטוס ממוסקבה לנתב"ג, כאשר על סיפונו 120 נוסעים. לאחר טיפוס לגובה של 2,000 - 3,000 רגל (600 - 700 מטרים), סגרה לפתע מערכת הטייס-האוטומטי את שני המנועים. כתוצאה מאיבוד כוח הדחף של המנועים, ירדה מאוד המהירות והמטוס הרים את חרטומו כלפי מעלה (מצב כזה עלול להוביל להזדקרות, שבה מאבד המטוס את העילוי בכנפיו ונופל ללא שליטה). מערכת האזהרה של המטוס, שמרעידה את הסטיק נכנסה לפעולה והקברניט ניתק את מערכת הטייס האוטומטי, הגביר את סיבובי המנוע, כדי לקבל יותר כוח, וייצב במהירות את המטוס. כתוצאה מהתקלה, המטוס צנח בכמה עשרות מטרים בלבד ולאחר מכן הטיסו שני הטייסים את המטוס באופן ידני והנחיתו אותו בשלום בנתב"ג.
ב-22 במאי 2011 נחת מטוס בואינג 777 נחיתת חירום מוצלחת בנתב"ג, לאחר שהטייס גילה תקלה חמורה באחד מגלגלי המטוס.
ב-5 ביולי 2012 נחת מטוס בואינג 747-400 נחיתת חירום מוצלחת בנמל התעופה לונדון הית'רו לאחר 40 דקות של טיסה בעקבות אש שפרצה במנוע מספר 4 וגרמה לירידת כוח בו. הטייסים חזרו ללונדון עם 3 מנועים.
ב-31 ביולי 2012 נחת מטוס בואינג 737-800 נחיתת חירום בבודפשט עקב תקלה במערכת הדלק.
ב-2 באוגוסט 2012 המריא בואינג 737-700 מנתב"ג לוינה ושב על עקבותיו בגלל בעיות במשאבות הדלק.
ב-6 בפברואר 1950 התרסק מטוס דאגלס dc-4 סקיימאסטר של "אל על" בעת ההמראה בשדה התעופה לוד במזג אוויר קשה. המטוס נפל על המסלול מגובה 15 מטרים והחל לבעור. כל נוסעי המטוס וצוותו נחלצו בשלום, אך המטוס נשרף כליל (7).
ב-27 ביולי 1955 הופל מטוס החברה מדגם לוקהיד קונסטליישן שהיה בדרכו מלונדון דרך פריז ווינה לתל אביב, ונכנס בשוגג לשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נספו.
ב-23 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב בידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס ובו 10 אנשי צוות ו-38 נוסעים הונחת באלג'יריה. המשא ומתן לשחרור החטופים נמשך למעלה מ-40 יום, ובסופו שוחררו הן החוטפים והן בני הערובה. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שחטיפה של מטוס של אל על הצליחה. מאחר שהחוטפים יצאו לדרכם מלבנון, בידיעתה ובהסכמתה של הממשלה הלבנונית, ראתה בה ישראל אחראית לאירוע. בתגובה, ב-28 בדצמבר 1968, התקיפו כוחות מיוחדים של צה"ל את שדה התעופה בביירות והשמידו 13 מטוסי נוסעים, רובם בבעלות חברת מידל איסט איירליינס הלבנונית.
ב-18 בפברואר 1969 תקפה חוליית מחבלים של "החזית העממית לשחרור פלסטין" מטוס אל על בציריך. בהתקפה נפצעו שני אנשי צוות המטוס (אחד מהם, יורם פרס, מת מפצעיו), ונגרם נזק למטוס, אך נמנע אסון כבד בזכות המאבטח שהיה במטוס, מרדכי רחמים, שירה לעבר התוקפים והרג את ראש החוליה.
ב-6 בספטמבר 1970 חטפו מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין ארבעה מטוסים בו-זמנית, באירוע שידוע כחטיפת המטוסים לשדה דאוסון. באותו יום, נחטפו לירדן שלושה מטוסים בידי פעילי החזית ופוצצו שם, רק חטיפת מטוס אל על סוכלה. על טיסת אל על 219 לניו יורק, עלו בעצירת ביניים באמסטרדם זוג טרוריסטים: פטריק ארגולו ולילה חאלד (לפי התוכנית היו אמורים להשתתף בחטיפה ארבעה מחבלים, אך אנשי האבטחה של אל על סירבו לאפשר לשניים מהם לעלות למטוס). השניים ניסו לחטוף את המטוס אך תוכניתם סוכלה בידי נוסעים ואנשי הביטחון הישראלים והכלכל שלמה וידר שהיו על המטוס. שלמה וידר קיבל את עיטור האומץ של שר התחבורה על פעולתו זו. ארגולו נהרג ואילו חאלד נתפסה בחיים והוסגרה לידי בריטניה.
ב-16 באוגוסט 1972 התפוצץ מטען חבלה במטוס אלעל בטיסה 444 מרומא. הקברניט יהודה פוקס הנחית את המטוס הפגוע בנמל התעופה של רומא. על מעשיו אלה קיבל את עיטור המופת של שר התחבורה.
ב-18 באפריל 1986 נעשה ניסיון לפוצץ מטוס אל על שהיה אמור לטוס מלונדון לתל אביב בטיסה 016. אן מארי מרפי, אזרחית אירית שהייתה בהריון, נשאה פצצה במשקל של 1.35 ק"ג בחפציה ואשר הוטמנה בלא ידיעתה על ידי ארוסה, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים והאסון נמנע אך בשל עירנותם של אנשי הביטחון של אל על. הינדאווי נשפט באנגליה ונדון לעונש מאסר בן 45 שנים.
בשנת 1992 התרסק מטוס בואינג 747 מטען (מספר רישום 4x-axg) אל תוך בית מגורים בשכונת ביילמר שבדרום מזרח אמסטרדם. שלושת אנשי הצוות והנוסעת היחידה במטוס נהרגו, ו-39 בני אדם נוספים נספו על הקרקע. ההתרסקות נבעה מכשל טכני שהביא להתנתקות אחד ממנועי המטוס ונפילתו תוך פגיעה במנוע הסמוך לו, פגיעה אשר הביאה גם לנפילתו של האחרון.
ב-4 ביולי 2002 פתח אזרח מצרי באש לעבר דלפקי הכרטוס של אל על בשדה התעופה בלוס אנג'לס. שישה ישראלים נפגעו מהירי ושניים מהם נהרגו. היורה, האשם מוחמד הדאייט, לא השתייך לארגון טרור כלשהו אך החזיק בדעות אנטי ישראליות, דבר שהביא את שלטונות ארצות הברית להכיר במקרה כאירוע טרור.
ב-23 באוקטובר 2003 הונחת מטוס אל על מדגם בואינג 767 שהיה בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס דרך טורונטו בשדה התעופה הבינלאומי של המילטון, אונטריו. הטיית הטיסה ממסלולה המתוכנן הוסברה באיום ביטחוני ממשי שנבע מחשש ליירוט המטוס בטילי קרקע אוויר בעת נחיתתו בטורונטו.
באפריל 2005 כשלה מערכת הטייס האוטומטי של מטוס בואינג 737-700 של אל על, לאחר המראת המטוס ממוסקבה לנתב"ג, כאשר על סיפונו 120 נוסעים. לאחר טיפוס לגובה של 2,000 - 3,000 רגל (600 - 700 מטרים), סגרה לפתע מערכת הטייס-האוטומטי את שני המנועים. כתוצאה מאיבוד כוח הדחף של המנועים, ירדה מאוד המהירות והמטוס הרים את חרטומו כלפי מעלה (מצב כזה עלול להוביל להזדקרות, שבה מאבד המטוס את העילוי בכנפיו ונופל ללא שליטה). מערכת האזהרה של המטוס, שמרעידה את הסטיק נכנסה לפעולה והקברניט ניתק את מערכת הטייס האוטומטי, הגביר את סיבובי המנוע, כדי לקבל יותר כוח, וייצב במהירות את המטוס. כתוצאה מהתקלה, המטוס צנח בכמה עשרות מטרים בלבד ולאחר מכן הטיסו שני הטייסים את המטוס באופן ידני והנחיתו אותו בשלום בנתב"ג.
ב-22 במאי 2011 נחת מטוס בואינג 777 נחיתת חירום מוצלחת בנתב"ג, לאחר שהטייס גילה תקלה חמורה באחד מגלגלי המטוס.
ב-5 ביולי 2012 נחת מטוס בואינג 747-400 נחיתת חירום מוצלחת בנמל התעופה לונדון הית'רו לאחר 40 דקות של טיסה בעקבות אש שפרצה במנוע מספר 4 וגרמה לירידת כוח בו. הטייסים חזרו ללונדון עם 3 מנועים.
ב-31 ביולי 2012 נחת מטוס בואינג 737-800 נחיתת חירום בבודפשט עקב תקלה במערכת הדלק.
ב-2 באוגוסט 2012 המריא בואינג 737-700 מנתב"ג לוינה ושב על עקבותיו בגלל בעיות במשאבות הדלק.
קישורים מצורפים:
לא ממזמן חברת התעופה "ארקיע" ביצעה נחיתת חרום עקב תקלה במנועים..
באותו הנושא: