אני מהמרכז ואני מפחדת שיהיה משהו כי המרחב מוגן זה מקלט ציבורי וצריך ממש לרוץ לשם

ללכת לישון
לא יהיה כלום במרכז

לכי לישון, גם אם יהיה יש לך דקה וחצי

סיכוי נמוך שיהיה משהו וגם אם כן הכל מיורט

אני מקווה שלא יהיה כלום גם אני במרכז מפחדת פיצוצים ואני לא נרדמת....

אנשים לא יהיה כלום במרכז
הם עוד לא הגיעו אפילו לכל הצפון אתם מצפים אז שיהיה משהו במרכז? אין להם אומץ כרגע לירות למרכז כי זאת תהיה הכרזת מלחמה

^תקפו כבר במרכז רחפנים של החותים

החותים זה משהו אחר לגמריי מחיזבאללה
והחותים כרגע לא מאיימים

חחח. תגידי תודה שיש לך זמן לרוץ בכלל, יש לי 15 שניות בקושי ואני יושן כרגיל

שואל השאלה:
בסדר לך יש מרחב מוגן

יש לך ליטרלי דקות ללכת למקלט, לי יש בקושי שניות

שואל השאלה:
עש לי דקה וחצי והמקלט הציבורי די רחוק

שואל השאלה:
ותחשוב גם מה זה לקום באמצע שינה ולא להתאפס וישר ללכת לפתוח תבית ולרוץ ברחוב עד למקלט

אז אני במקומך הייתי רץ

אוקיי, אז תחשבי מה זה לקום מהמיטה ב15 שניות, להבין מה קורה ולרוץ לממד אם בכלל ישאר לי מספיק זמן ואם אני קרוב מספיק

שואל השאלה:
חיים אבל לפחות זה בתוך הבית שלך אהי צריכה לצאת מהבית

חיים? לא להרבה, ואת מבינה מה את אומרת

מה אני אספיק ב15 שניות

שואל השאלה:
מה

תקשיבי ותקשיבי טוב

היה לי הרבה אזעקות בלילה ונדיר שהספקתי ב15

היי

תקשיבי ותקשיבי טוב

הופה הפוסי התעורר

שואל השאלה:
אנאלה מה יש לך אנונימי

לא משנה

הפחדת את הילדה

סליחה יקירתי

פשוט אל תידגי

לא הומו אבל בסדר

אל תהי דג אל תידגי

שואל השאלה:
אמאלה מה עובא עליו

נכון! אל תיהיי דג

אנונימי עישן משהו טוב

לא זה הבעיות השכליות, מכיר את הבחור

קיצר לכי לישון הכל טוב, וגם אם יש אזעקה אז אפשר לחשוב, הכל בסדר לא יקרה כלום

איך אתה מכיר אנונימי?

שואל השאלה:
ציפסי בסוף נרדמתי תודה !

שואל השאלה:
כן באמת איך ןאמאלה מה עובר עליו סליחה

^^יפה יפה

הי יקרה,
ההרגשה היא שצריך כל הזמן לעמוד על המשמר ולא לעצום עין. לחיות את היומיום לאורך זמן בידיעה שהולכים לישון, אם נרדמים, ולא יודעים מה יהיה בלילה או מחר, הסכנה נוכחת בכל רגע בחיים שלנו כבר חודשים רבים. נראה שיש עייפות ותשישות ובלבול וחוסר החלטה לגבי מה הכי נכון, מה יהיה הכי בטוח. ואין למי לפנות, כי כולם במצב הזה.
זו אימה שמשתלטת עלייך ומדירה שינה מעינייך, והתחושה שהחיים מוטרפים, ולא רואים את האופק לסיום של אורח החיים ההישרדותי החדש הזה. הגוף נמצא מוכן לכל תרחיש, ואין מנוח.
יתכן והיית רוצה שיבוא מישהו ויעשה סדר, ויחזיר את השיגרה, ויחזור הבטחון והוודאות שהיו לנו לפני כל זה, בחיים שיצרנו בעבר שכרגע נראה רחוק.
אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), אשר יכולה לספק לך מענה אישי.
תרגישי בנוח לפנות אלינו לצ'אט של העמותה. נהיה שם לשמוע את כל שתרצי להעלות, ואולי נוכל לחשוב יחד על דרכים להקל על המצב הנוכחי.
מצ"ב קישור לצ'אט של העמותה ולמספר הוואטסאפ שלנו: 055-9571399
מוזמנת לפנות אלינו,
שלך מתנדבת סה"ר