איך אני יכולה לעסוק באופן מלא עם העולם שסביבי?

שואל השאלה:
זו לא מצוקה נפשית, פשוט אף פעם לא הרגשתי כחלק מההתחלה, אני לא יודעת איך להסביר - אני לא טובה בלהתרכז בהווה וברגע עצמו

מחשבה ורגש קשורים זה לזה. אי אפשר להרגיש בלי לחשוב, ואי אפשר לחשוב בלי להרגיש.
לכן לדעתי השאלה שלך יוצאת מנקודת הנחה לא נכונה.
לדעתי מה שאת מתארת זאת נסיגה או התבדדות בעקבות רגשות עזים או כואבים.

מה שאת צריכה לעשות כאשר את "נוסגת אל המחשבות שלך" הוא לשאול את עצמך "מה אני מרגישה כרגע?" ולא לפחד אם התשובה תהיה משהו שלילי, או משהו שאת לא מבינה לגמרי.

השלב השני הוא להבין שרגשות משפיעים עלינו וגם על החשיבה שלנו. למשל כשאנחנו כועסים אנחנו נחשוב שאנחנו צודקים ונחשוב על דרכים טובות לפגוע, אך כאשר נרגע כבר לא נחשוב ככה.

לכן, אל תיקחי את המחשבות שלך כשאת חווה רגשות שלילים באופן רציני מדי ותכירי בעבודה שאת צריכה לעכל את הרגשות שלך ולהתמודד עם הדבר הזה שגורם לך להרגיש אותם. (להשתמש בשכל כדי למצוא פתרונות לבעיות זה בהחלט מומלץ).

את נשמעת כזקוקה לכמה מדיטציות
את צריכה להירגע
להבין ששום דבר לא משנה
העיקר שאת כאן. וברגע הזה.
עבר ועתיד זה קונספטים שלא קיימים במציאות
והלחיות כל רגע , רק אותו וכמה שאת יכולה
גורם לך להרגיש שהכל מעניין
שהכל קורה
וכל פעם שהמחשבות שלך מוסחות מזה
ואת זה את מגלה כשאת נזכרת
זה בעצם עוד חיבור במעגל הזה על האני שבתוכך
להבין שהכל זה אחד
את הכל ובורג במפעל בו זמנית
אז זה בסדר גמור פשוט לחוות את זה
בלי תוכניות וזכרונות ופחדים
לא בקטע של זלזול במציאות
אלא כי זה מה שבעלי חיים עושים
פשוט מתקיימים
זה אמור להיות פשוט
אבל בעולם המודרני כולנו עבדים מוּלכים בשרשרת לשוקת כזו או אחרת
תזכרי שהמטריצה הזאת פועלת בך רק כי עוד לא יצאת ממנה

לא צריך לההפך להיפי לכל החיים
אפשר פשוט לשבת ולעצום עיניים
להרפות שרירים ולהירגע לרגע מכל המירוץ המסחרר הזה