12 תשובות
וואלה גם אני
שואל השאלה:
מה עושים?
אנונימית
קודם כל הכל בסדר,
אני חושבת שזה טוב שאת מבינה מי את ושאת יודעת שליד המשפחה שלך את יותר פתוחה. אני ממליצה לך להתחיל בקטן- למשל אם בכיתה יש בנות שמוצאות חן בעינייך ותרצי להתחבר אליהן את יכולה למשל אולי לנסות ליצור איתן קשר עין ולחייך- יש לי חברויות שהתפתחו ככה, תוכלי גם לשבת ליד אנשים שנראים לך נחמדים ואולי לבקש עט או מרקר ותזכרי שאין לחץ ואף אחד לא שופט אותך כמו שאת שופטת את עצמך!! עם הזמן זה לאט לאט ישתפר אני בטוחה
זאת כל כך אני
בבית ספר יש אנשים שחושבים שאני ביישנית כזאתי ושאני רגישה ממש אבל אני באמת לא ככה כשאני בבית או עם חברים אמיתיים.
זה פשוט בגלל בית הספר, תנסי לשנות את זה בהדרגה, תחמיאי לבנות על בגדים, תדברי יותר, כשאת רואה אנשים שמדברים על נושא שמעניין אותך תנסי להצטרף לשיחה (בלי להידחף) ולאט לאט אנשים יתחילו שיחות איתך בעצמם ותיפתחי אליהם ולא תיראי שקטה או ביישנית יותר כי הם יכירו אותך
זה בול אני רק שגם עם המשפחה והחברים אני ביישנית ונבוכה לא יודעת למה זה ככה:(
אנונימית
בול אני
אנונימית
יואו גם אני
אולי הבנות שם לא הסגנון שלך? ואולי זו סתם חרדה חברתית? כמה זמן את בבית ספר? אולי תיתני לזה זמן ותיפתחי קצת
גם אני
סוף סוף אני בתיכון, התחלה חדשה ואיכשהו מצאתי את עצמי שוב פעם מחוץ למעגל החברתי למרות שדיברתי עם בנות ועשיתי כל דבר שאחרות היו עושות, ואנחנו רק עשר בנות בכיתה
^מבינה אותך
אנונימית
גם אני אבל אני גם בבית ככה אבל עם חברות מחוגים אני מי שאני ואני רוצה להיות ככה בכל מקום