למה דתיים לוקחים את הדת ממש ברצינות?

אני דתי ואני לא עושה את זה, זה הכללה

כי זו האמונה וזה משהו שעושים מהלב ומרצון

קומוניזם

כי בא להם

למה את טוענת שזה הופך את זה לרציני?

שואל השאלה:
צודקים סליחה על ההכללה

אתה מודע לזה שלאו דווקא דתי ישלח הודעה כזאת? וזאת אמונה של אנשים? הם מאמינים שזה יכול לעזור למישהו במצוקה שקרוב אליהם, אז עושים את ההשתדלות שלהם, הם לא כופים עליך לקרוא עצם שליחה ההודעה זה בחירה שלך אם להתייחס להתעלם

למה פיזיקאים לוקחים את חוקי הטבע ממש ברצינות?!

אני דתיה ואני לא כזאת, אבל אני אסביר
דת זה לא תחביב או מטרה כלשהי בחיים. כשאדם דתי הוא בעצם נותן את כל כולו לקב"ה ומקדיש כל דקה ביום בשביל הקב"ה האמונה היא מעבר לחיים, לרוב דתיים לאומיים כמו שאת אומרת
אוהבים לקרוא תהילים במיוחד לרפואה של מישהו או סתם לחיבור עם ה'. ויש אנשים בדת שחושבים שאם הם ישלחו את זה אז זה יעזור לאנשים אחרים להתקרב לה' גם, מה שהם לא מבינים זה שלכל אחד יש דרך תקשורת אחרת עם ה' יש כאלה שמעדיפים לדבר איתו ככה סתם כמו שמדברים עם חבר או עם אבא, יש כאלה שיעדיפו תפילה, יש כל מיני סוגי אנשים

כי משעמם להם

ברור שיקחו את הדת ברצינות, זה לא משחק כי משעמם, אבל בכללי מה שהם עושים לא קשור ללקחת את הדת ברצינות, זה פשוט מה שהם מאמינים שהם חושבים שצריך, וזה בסדר, אתה לא חייב ליקרוא תהילים וזה ממש בסדר שהם שולחים תהילים בקבוצה

כי בשביל מה אלוקים נתן לנו אותה? לא בשביל שנקיים את החוקים של וברצינות? חוקים של מלך עליון זה משהו שצריך לקחת בקלות ראש? אין מה לירא ממנו?

כי הדת היא כל מהלך החיים שלי.
זה ממש רציני!!

שואל השאלה:
^ מוזיקה?
משפחה?
חברים?
בית ספר?
עבודה?
טיולים?
ספרים?

כי כל החיים שלי מבוססים על זה

^הסגנון מוזיקה שלי מושפע מזה
הקשר עם המשפחה שלי מושפע מזה
כנל על החברים
כנל על הבית ספר שאליו הלכתי
כנל על העבודה שאני בע"ה אבחר בעתיד
כנל על הטיולים שאני עושה (לדוגמה טיול במקום שידוע לי שיש שם בנות לא צנועות נניח במעיינות אין סיבה שאני אלך לשם)
כנל על הספרים שאני קורא כי יש ספרים שאסור לקרוא


בקיצור הדת זה לא משהו חיצוני לחיים אלא זה דרך החיים

^^בעצם את שואלת, אם לוקחים את הדת ממש ברצינות וזה כל החיים של הבן אדם, אז מתי יש זמן לשאר הדברים בחיים, או האם שאר הדברים הם חסרי ערך?

שאלה מעולה!
העניין הוא איך להסתכל על אורח החיים היהודי
האם יש את החיים הרגילים, והאדם הדתי מוסיף לעצמו רשימה של מטלות דתיות שהוא חייב לשלב לאורך היום, ואז בעצם זה משתלט לו על כל היום ועל כל החיים.

או שבעצם, יהודי חי את חייו בעולם הזה, לומד, עובד, מקים משפחה, מטייל וכו' ואת הכל הוא עושה באופן הראוי והנכון, לפי אורחות החיים שהתורה מלמדת.

שואל השאלה:
^ נכון, ומה התשובה?

האפשרות השנייה.
אני לא חושב שאני פחות חי ממך או מכל אדם אחר בעולם.
כל אדם שבוחר לעצמו דרך חיים יודע שיש דברים שטוב לעשות ויש דברים שפחות טוב ויש דברים שאפילו ממש נורא לעשות.
כלומר, הגבלות בחיים אינם דבר פסול, הם חלק אינטגרלי מהחיים, והן מסייעות לחיים להיבנות ולהתפתח.
מתוך נקודת המבט של התורה על החיים ועל העולם אני בוחר מה לעשות בחיי היום יום שלי. התורה רוצה שנתעסק בכל תחומי החיים באופן ראוי ומתאים לנשמה שיש בתוכנו.

העובדה שיש כאלה שמביאים את התורה או את קיום המצוות בכל מקום, בלי לשקול האם זה מתאים או לא להרכב הקבוצה, אינה קשורה לזה שהתורה משתלטת על החיים של מישהו ולא מכירים שום דבר אחר. בהנחה שהבנתי את הסיטואציה שבשאלה, זה קשור לטקט ולהתנהגות אנושית בסיסית בין בני אדם.