4 תשובות
אצל התימנים היכולת לסלסל מוטבעת מילדות.. כנראה מהלימודים אצל ה"מארי" (רבי שמלמד ילדים)
וגם מהתפילה והקריאה בתורה.
וגם מהתפילה והקריאה בתורה.
חוסר מקצוע או כישרון טיבעי תחליט אתה
הי יש תקופות פריחה שונות, גם באישי וגם על פי עדה.
נכון שהסלסול בא להם מאוד טבעי. אני חושבת גם, שקיבלו עידוד מהצלחתו של
זמר, והעיזו לצאת עם זה לקהל. כמובן שבלי כשרון, זה לא היה עובר. ☺☺
נכון שהסלסול בא להם מאוד טבעי. אני חושבת גם, שקיבלו עידוד מהצלחתו של
זמר, והעיזו לצאת עם זה לקהל. כמובן שבלי כשרון, זה לא היה עובר. ☺☺
בראש ובראשונה צריך שיהיה לאדם חוש קצב...
אני תימני ואני אסביר.
אצלנו התימנים, בארועים משמיעים לרוב מוזיקה תימנית שיש לה קצב יחודי בשלל ביטים.
הקצב הזה מעניק דיוק בשירה, איפה להתחיל, איפה לסיים ואיפה למשוך את המילים...
לא כל התימנים יודעים לשיר אבל רובם כן.
מעבר לזה, מאז שאנחנו קטנים, ההורים דאגו להשריש לנו יהדות והיינו הולכים לבית כנסת.
התפילה אצל התימנים רובה במנגינה וכמעט לכל מזמור יש מנגינה משלו שכולם קוראים יחד בשירה.
שם אתה גם מקבל את הידע של איפה לעצור ואיפה למשוך את המילים...
מעבר לזה כשאנחנו מגיעים לגיל שלוש, אנחנו הולכים ללמוד אצל המורי איך לקרוא בתורה.
הקריאה בתורה היא מאוד מיוחדת ואנחנו שומעים אותה מילדות אבל המורי מלמד אותנו איך לקרוא ושנדגיש את האותיות בכל מילה ומילה...
יש אותיות שבעברית לא מדגישים אותם אבל בקריאה התימנית שומעים אותם כי הניקוד משתנה.
בנוסף הוא מלמד אותנו את הסילסולים של הקריאה בתורה ויש הרבה סוגים של סילסולים..
יש סילסול של טון וחצי עולה ויורד, יש סילסול שעולה טון וחצי ממשיך ואז יורד בחצי טון...
יש סילסול שעולה בחצי טון כל פעם ונקטע מהר ויש שממשיך וארוך יותר.
הוא לא מלמד בצורה הזו אבל זה מה שיוצא בסילסולים.
גם בבית בשבת אנחנו שרים ויש מלא שירים ואצל רוב התימנים שרים בשבת כי רובם דתיים או עם מסורת.
בנוסף שירה זה שימחת חיים וכשאתה שר (לא משנה מה, גם דיכאון) אתה מתמלא בה!
אני תימני ואני אסביר.
אצלנו התימנים, בארועים משמיעים לרוב מוזיקה תימנית שיש לה קצב יחודי בשלל ביטים.
הקצב הזה מעניק דיוק בשירה, איפה להתחיל, איפה לסיים ואיפה למשוך את המילים...
לא כל התימנים יודעים לשיר אבל רובם כן.
מעבר לזה, מאז שאנחנו קטנים, ההורים דאגו להשריש לנו יהדות והיינו הולכים לבית כנסת.
התפילה אצל התימנים רובה במנגינה וכמעט לכל מזמור יש מנגינה משלו שכולם קוראים יחד בשירה.
שם אתה גם מקבל את הידע של איפה לעצור ואיפה למשוך את המילים...
מעבר לזה כשאנחנו מגיעים לגיל שלוש, אנחנו הולכים ללמוד אצל המורי איך לקרוא בתורה.
הקריאה בתורה היא מאוד מיוחדת ואנחנו שומעים אותה מילדות אבל המורי מלמד אותנו איך לקרוא ושנדגיש את האותיות בכל מילה ומילה...
יש אותיות שבעברית לא מדגישים אותם אבל בקריאה התימנית שומעים אותם כי הניקוד משתנה.
בנוסף הוא מלמד אותנו את הסילסולים של הקריאה בתורה ויש הרבה סוגים של סילסולים..
יש סילסול של טון וחצי עולה ויורד, יש סילסול שעולה טון וחצי ממשיך ואז יורד בחצי טון...
יש סילסול שעולה בחצי טון כל פעם ונקטע מהר ויש שממשיך וארוך יותר.
הוא לא מלמד בצורה הזו אבל זה מה שיוצא בסילסולים.
גם בבית בשבת אנחנו שרים ויש מלא שירים ואצל רוב התימנים שרים בשבת כי רובם דתיים או עם מסורת.
בנוסף שירה זה שימחת חיים וכשאתה שר (לא משנה מה, גם דיכאון) אתה מתמלא בה!
באותו הנושא: