12 תשובות
אני חושבת שגם אצל אנשים מאוד דתיים (לא כל איש דת הוא מאוד דתי ומקובע זה עניין אישי כל אחד עם עצמו) וגם אצל אנשים מהקיצון השני יש קיבעון מסויים נגד ללכת ולחקור מעבר לתחום שלהם זאת אומרת שכל אדם שדעותיו קיצוניות נמצא בקיבעון מחשבתי שמונע ממנו לחקור המון תחומים אחרים
בהחלט כן.
מניסיון
מניסיון
^
זה משתנה מאחד לאחד וכמה קיצוני אתה מה הציבור שלך וכאלה
אי אפשר לענות על זה סתם ככה
זה משתנה מאחד לאחד וכמה קיצוני אתה מה הציבור שלך וכאלה
אי אפשר לענות על זה סתם ככה
שואל השאלה:
מן הסתם, אבל אתה לא עונה לעניין
מן הסתם, אבל אתה לא עונה לעניין
לא רק אנשי דת.
כן יש אינטרס מסוים בדת של לא לחקור דברים אחרים מה שיוצר קביעות מחשבתית. אבל גם אצל החילונים יש לפעמים את הקביעות הזאת בגלל גורמים אחרים
כן יש אינטרס מסוים בדת של לא לחקור דברים אחרים מה שיוצר קביעות מחשבתית. אבל גם אצל החילונים יש לפעמים את הקביעות הזאת בגלל גורמים אחרים
אם אדם מאמין במשהו נורא משוכנע שהוא אמיתי או חושב שהוא נכון ולא מוכן בכלל לשמוע דעות אחרות לחקור מעבר להטיל ספק אז נוצר קיבעון מחשבתי הדת לפעמים מעודדת את זה כי היא מעודדת להאמין בתמימות בלי לשאול יותר מדי שאלות אבל תלוי באיזה זרם וקיבעון מחשבתי נוצר כל עוד אתה מקובע על משהו לא חייב להיות דת ולא מוכן להקשיב או לשקול נקודת מבט נוספת
לרוב אנשים דתיים נוטים להיות יותר מקובעי מחשבה כן
אבל עד כמה זה מגביל זה כבר תלוי בעד כמה אתה נותן לזה להגביל
למשל: אני מכיר אנשים דתיים שמאמין בדת כמסלול מוסרי שעוזר להם לקבל החלטות אבל לא מסתמכים על הדת כעל דרך חיים אלא סתם כי גיידליין מוסרי שעוזר להם לדעת מה נכון ומה לא. אז הרבה אנשים כאלה יכולים להיות עם ראש פתוח כי הם לא באים ואומרים אוקי זה התורה זה הדת וזה כל מה שיש ואין מה לערער הם אומרים אוקי אלו ערכים חשובים בואו ננציח אותם אני בוחר להאמין בזה כי אני מאמין במה שזה מייצג אבל אני פתוח לרעיונות וחדשנות
וכמובן יש גם אנשים דתיים שיבואו ויגידו זאת היהדות ככה אני חונכתי זה מה שאני מאמין ואין לך שום מקום לערער על זה כי זאת האמונה שלי
אבל עד כמה זה מגביל זה כבר תלוי בעד כמה אתה נותן לזה להגביל
למשל: אני מכיר אנשים דתיים שמאמין בדת כמסלול מוסרי שעוזר להם לקבל החלטות אבל לא מסתמכים על הדת כעל דרך חיים אלא סתם כי גיידליין מוסרי שעוזר להם לדעת מה נכון ומה לא. אז הרבה אנשים כאלה יכולים להיות עם ראש פתוח כי הם לא באים ואומרים אוקי זה התורה זה הדת וזה כל מה שיש ואין מה לערער הם אומרים אוקי אלו ערכים חשובים בואו ננציח אותם אני בוחר להאמין בזה כי אני מאמין במה שזה מייצג אבל אני פתוח לרעיונות וחדשנות
וכמובן יש גם אנשים דתיים שיבואו ויגידו זאת היהדות ככה אני חונכתי זה מה שאני מאמין ואין לך שום מקום לערער על זה כי זאת האמונה שלי
אנונימי
בהחלט כן הדת מגבילה בחשיבה וביכולת החיפוש בגלל הדרישות שלה(ואני אומר את זה כדתי)
אבל קיבעון מחשבתי לא תמיד אומר אי יכולת קבלת השני אפילו שלרוב לאורך ההיסטוריה הדת לא הייתה מוכנה לקבל נקודת מבט אחרת
אבל קיבעון מחשבתי לא תמיד אומר אי יכולת קבלת השני אפילו שלרוב לאורך ההיסטוריה הדת לא הייתה מוכנה לקבל נקודת מבט אחרת
זה תלוי בדת.
אולם, בדתות רבות דוֹגְמָה, עיקרון יסודי שאין לערער עליו, היא חלק חשוב ומהותי מעיקריה.
חוקים, אמונות ומנהגים מסוימים אינם נתונים לערעור או הטלת־ספק, ומכאן שהדת אכן יכולה להגביל הרחבת אופקים.
בשביל אנשים מסוימים הרהור לגבי קיום האל הוא לכל הפחות ניסוי מחשבתי שאפשר להגות בו, ואילו לאחרים הוא חילול קודש מוחלט.
הרוב יסכימו שערעור על סמכותו של אלוהים או מוסריותו הוא חילול קודש, ואף ערעור על דעת החכמים או הפוסקים, גם אם נתנו את פסיקתם מטעם שכלם ולא מטעם התגלות אלוהית, בטענה, דוגמטית לטעמי, שלא קם איש גדול או חכם מהם מאז ולא יקום אחד בדורנו.
אין זה אומר שהם סגורים לחלוטין לחשיבה ביקורתית, אלא שלאנשים דתיים יש בהכרח "פרות קדושות" ואילו לחילוני לא בהכרח יהיו, כך שנמצא כמעט בכל אדם דתי - לפחות במסגרת הדתות האברהמיות - רמה מסוימת של דוגמה שהיא מעיקרי האמונה, גם אם הוא פתוח יותר לאפשרויות.
אולם, בדתות רבות דוֹגְמָה, עיקרון יסודי שאין לערער עליו, היא חלק חשוב ומהותי מעיקריה.
חוקים, אמונות ומנהגים מסוימים אינם נתונים לערעור או הטלת־ספק, ומכאן שהדת אכן יכולה להגביל הרחבת אופקים.
בשביל אנשים מסוימים הרהור לגבי קיום האל הוא לכל הפחות ניסוי מחשבתי שאפשר להגות בו, ואילו לאחרים הוא חילול קודש מוחלט.
הרוב יסכימו שערעור על סמכותו של אלוהים או מוסריותו הוא חילול קודש, ואף ערעור על דעת החכמים או הפוסקים, גם אם נתנו את פסיקתם מטעם שכלם ולא מטעם התגלות אלוהית, בטענה, דוגמטית לטעמי, שלא קם איש גדול או חכם מהם מאז ולא יקום אחד בדורנו.
אין זה אומר שהם סגורים לחלוטין לחשיבה ביקורתית, אלא שלאנשים דתיים יש בהכרח "פרות קדושות" ואילו לחילוני לא בהכרח יהיו, כך שנמצא כמעט בכל אדם דתי - לפחות במסגרת הדתות האברהמיות - רמה מסוימת של דוגמה שהיא מעיקרי האמונה, גם אם הוא פתוח יותר לאפשרויות.
לא..
ניוטון, גלילאו וכו. הם דוגמה יפה לכך
ניוטון, גלילאו וכו. הם דוגמה יפה לכך
שואל השאלה:
אני מדבר על הכלל מילקי עם חלב, לקחת אינדיבידואלים זו לא חכמה.
אני מדבר על הכלל מילקי עם חלב, לקחת אינדיבידואלים זו לא חכמה.
כל עוד הם לא חרדים ליצנים שחוסמים לימודי מדע. אז אין סתירה.