13 תשובות
אין משמעות לחיים
אנונימית
אין להם משמעות
ה' ברא אותנו כדי שנעשה את התיקון שלנו בעולם הזה וככה נגיע נקיים לעולם הבא
שואל השאלה:
אבל מי אמר שהוא קיים
אבל מי אמר שהוא קיים
יש כלכך הרבה סיפורים והוכחות שהוא קיים ותחשוב שהעולם לא היה נברא ככה מעצמו וקשה לי להסביר לך את זה על רגל אחת תחקור את העניין ואתה תגיע לתשובה
יש כמה גישות.
לדעתי אתה יוצר את המשמעות שבשבילה אתה חי.
לדעתי אתה יוצר את המשמעות שבשבילה אתה חי.
באנו לעולם הזה לתקן , בשביל העולם הבא .
העולם הזה הוא רק זמני
העולם הזה הוא רק זמני
^ לתקן מה
^^ אני חושב שהיא התכוונה לתיקון הנשמה...
וההשתחררות מהקליפות (אם כאן זה פעם ראשונה ששמעת על זה אז אין סיכוי שתבין למה אני מתכוון, אם אתה מעוניין להבין לך תלמד את משמעות החיים לפי הקבלה)
וההשתחררות מהקליפות (אם כאן זה פעם ראשונה ששמעת על זה אז אין סיכוי שתבין למה אני מתכוון, אם אתה מעוניין להבין לך תלמד את משמעות החיים לפי הקבלה)
לתקן את עצמו כדי לזכות לחיות בעולם הבא וברור שגם לעבוד את השם
שואל השאלה:
^^אנח גדלתי בתור חרדי אני יודע מה משמעות החיים בבחינת הדת אני רוצה לדעת עוד דעות
^^אנח גדלתי בתור חרדי אני יודע מה משמעות החיים בבחינת הדת אני רוצה לדעת עוד דעות
אני נותנת לך את דעתי בתור דתייה אתה לא חייב דווקא להסכים איתי יש כאן עוד מלא שענו אבל עדיין יש לי את הזכות לענות על שאלה אתה לא חושב כך?
מאחר ואתה דובר ארמית :
חכמתא דאצטריך ליה לבר נש. חד, למנדע לאסתכלא ברזא דמאריה. וחד, למנדע ליה לגופיה, ולאשתמודע מאן איהו. ואיך אתברי. ומאן אתי. ולאן יהך. ותיקונא דגופא, היאך אתתקן. והיאך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכולא:
וחד, למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתיה. מאי היא האי נפש דביה, ומאן אתיא, ועל מה אתי בהאי גופא טפה סרוחה, דהיום כאן ומחר בקבר. וחד לאסתכלא בהאי עלמא, ולמנדע עלמא דאיהו ביה, ועל מה יתתקן. ולבתר, ברזין עילאין דעלמא דלעילא, לאשתמודעא למאריה. וכל דא יסתכל בר נש מגו רזין דאורייתא:
תא חזי, כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה, אפילו אית ביה עובדין טבין סגיאין, מפקין ליה מכל תרעי דההוא עלמא:
פוק חמי מאי כתיב הכא, הגידה לי, אימא לי רזין דחכמתא עילאה, איך אנת רעי ואנהיגת בההוא עלמא עילאה. אוליף לי רזין דחכמתא דלא ידענא, ולא אוליפנא עד הכא. בגין דלא אהוי בכיסופא, בגו אינון דרגין עילאין, דאנא עאל בינייהו, דהא עד הכא לא אסתכלנא בהו:
תא חזי מאי כתיב, אם לא תדעי לך היפה בנשים, אם אנת אתיא בלא ידיעה, ולא אסתכלת בחכמתא, עד דלא תיעול הכא, ולא ידעת ברזין דעלמא עילאה, צאי לך, לית אנת כדי למיעל הכא בלא ידיעה, צאי לך בעקבי הצאן, והוי ידעת גו אינון עקבי הצאן, אלין אינון דבני נשא דדשין לון בעקב, וידעין רזין עילאין דמאריהון, ובהו תנדע לאסתכלא ולמנדע:
ורעי את גדיותיך, אלין אינון תינוקות של בית רבן. ינוקי דאינון בבי מדרשא, ואולפין אורייתא. על משכנות הרועים, על אינון בתי כנסיות ובתי מדרשות, דתמן אולפין חכמתא עילאה. אע"ג דאינון לא ידעי, אנת תנדע מגו אלין מלין דחכמתא דקאמרי. (מזוהר שיר השירים פו:)
חכמתא דאצטריך ליה לבר נש. חד, למנדע לאסתכלא ברזא דמאריה. וחד, למנדע ליה לגופיה, ולאשתמודע מאן איהו. ואיך אתברי. ומאן אתי. ולאן יהך. ותיקונא דגופא, היאך אתתקן. והיאך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכולא:
וחד, למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתיה. מאי היא האי נפש דביה, ומאן אתיא, ועל מה אתי בהאי גופא טפה סרוחה, דהיום כאן ומחר בקבר. וחד לאסתכלא בהאי עלמא, ולמנדע עלמא דאיהו ביה, ועל מה יתתקן. ולבתר, ברזין עילאין דעלמא דלעילא, לאשתמודעא למאריה. וכל דא יסתכל בר נש מגו רזין דאורייתא:
תא חזי, כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה, אפילו אית ביה עובדין טבין סגיאין, מפקין ליה מכל תרעי דההוא עלמא:
פוק חמי מאי כתיב הכא, הגידה לי, אימא לי רזין דחכמתא עילאה, איך אנת רעי ואנהיגת בההוא עלמא עילאה. אוליף לי רזין דחכמתא דלא ידענא, ולא אוליפנא עד הכא. בגין דלא אהוי בכיסופא, בגו אינון דרגין עילאין, דאנא עאל בינייהו, דהא עד הכא לא אסתכלנא בהו:
תא חזי מאי כתיב, אם לא תדעי לך היפה בנשים, אם אנת אתיא בלא ידיעה, ולא אסתכלת בחכמתא, עד דלא תיעול הכא, ולא ידעת ברזין דעלמא עילאה, צאי לך, לית אנת כדי למיעל הכא בלא ידיעה, צאי לך בעקבי הצאן, והוי ידעת גו אינון עקבי הצאן, אלין אינון דבני נשא דדשין לון בעקב, וידעין רזין עילאין דמאריהון, ובהו תנדע לאסתכלא ולמנדע:
ורעי את גדיותיך, אלין אינון תינוקות של בית רבן. ינוקי דאינון בבי מדרשא, ואולפין אורייתא. על משכנות הרועים, על אינון בתי כנסיות ובתי מדרשות, דתמן אולפין חכמתא עילאה. אע"ג דאינון לא ידעי, אנת תנדע מגו אלין מלין דחכמתא דקאמרי. (מזוהר שיר השירים פו:)
באותו הנושא: