אין לי חברים ולא יצאתי מהבית חצי שנה!!

מששתתף בצערך במה את חושבת שאוכל לעזור??

דבר ראשון תנסי לעשות צעדים קטנים לבחוץ חדר כושר פילאטיס תחביבים שאת אוהבת גם אם לבד וזה יבוא לפעמים שינוי בצפר יכול לעזור ואת עוד צעירה זה יכול להשתנות

אני מבינה כל כך באמת
אני ממש ככה
אולי תלכי להתנדב איפשהו זה ממש ממלא ואת גם יכולה להכיר אנשים חדשים תוך כדי
אם זה עוזר אני ממש אשמח לדבר איתך רציף

אני מזדהה איתך, אני ככה מסיום התיכון

את צריכה למצוא לך חברה טובה אחת שתבין אותך, וביחד תבלו בכל מקום, ולפי מה שאת אומרת לא יהיה לך קשה למצוא אם קצת תתאמצי ותצאי מהקונכיה

לימדו אותי משהו
מי שיש לו לב טוב ועזור לכלום בסוף רק הוא נפגע
מתי שאת תמצאי לעצמך חבר/חברה שיש להם לב טוב ושהם עוזרים לכולם את תהיי מאושרת אני מבטיח לך נכון כרגע הכל חרא גם אני חווה את זה אבל מתי שהחבר/החברה הזאת תגיעי את תהיי מאושרת אפשר גם לעשות לצחוק ולחוות דברים גם בגיל 18 ו20 ו25 ו48 ו89 ו120 בסוף הכל עניין של זמן ,❤

מזדהה לחלוטין, אני ככה בעיקרון מהחטיבה אבל גם עכשיו בגיל 20 זה ככה. אני מקווה שבעתיד כשאתחיל תואר אכיר חברים

אני כבר שנתיים ככה הלוואי והייתי יודעת מה לעשות

עוצב. מצטער לשמוע

ואם את רוצה מישהו לדבר איתו אני יכול לשמוע

שמעי ריל טוק
אני מבין את מה שאת אומרת, מדי פעם יש בני אדם מדהימים שמרגישים שיש בהם כל כך הרבה תכונות טובות שהם רוצים שיבחינו בהם ויתחברו אליהם כבני אדם אבל נדמה שכולם פשוט הולכים מעליהם, את לגמרי לא לבד בזה גם אם כל פעם שאת רואה ילדים הם בחבורות...

את צריכה לצאת, לשים את עצמך בסיטואציות חברתיות, להיות כריזמתית, אבל מאוד חשוב: לא לשכוח להיות *את*, רק יותר להראות את זה כדי שישימו לב אלייך.

בבקשה אל תחכי שמשהו יפול לך מהשמיים כמו יהלום ענק כי דברים כאלו לא קורים יותר מדי

תנסי להתערבב בשיחות בכיתה, לדבר עם ילדות חדשות מהשכבה, לפתח תחביבים ולצאת לדברים שקשורים אליהם, אל תסיימי לבד

תתחילי לצאת למקומות, רק ככה תכירי

הייתה לי תקופה שלא יצאתי שנה וחצי אבל זה גם בגלל הקורונה זה תקופה נוראית . מבין את מה שאת רושמת ומזדהה תנסי ללכת להתנדבות או לכל מיני אירועים שקשורים לתחומים שאת אוהבת למשל אנימה או מוזיקה ולהכיר אנשים שזה דרךתחום משותף יותר קל להכיר, לא צריך מליון חברים מספיק 2 3 טובים . אם באלך לדבר על זה מוזמנת לשלוח הודעה. דוגמא מהצד שלי יש לי חברים שהכרתי לפני 5 שנים בערך בפייסבוק של מוזיקה אלקטרונית ומפה לשם אנחנו באותו ראש גם הכי צחוקים שאנחנו ביציאות

תנסי גם להתקין אפילו אפליקציית הכרויות ותדברי עם מי שנראה לך נחמד, ככה תוכלי להכיר ידיד לדוגמא

מבינה אותך

מצטערת לשמוע, תנסי אולי אפליקציית היכרויות?

הרבה חברה חווים את זה, אני ממליץ לנסות ללכת להתנדבויות כי יש שם חברה טובים ונחמדים שלא יתנו לך להרגיש חרא

בואי לצפון יהיה כיף מלא הבוגק

לא קראתי הכל אבל לפי המשפט הראשון אני יודע שזאת לא אשמתך שמתייחסים אלייך ככה וגם לי אין ממש חברים אולי חבר אחד ואיתו אני גם בקושי מדבר כי הוא נשוי עם ילדה אבל עדיין הוא חבר מאוד טוב שלי ואני תמיד שמח להכיר חברים חדשים ואני מאמין שגם את

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם מעודד שלא רק אני בהרגשה הזאת
מקווה לטוב בשביל כולנו❤

אז בואי נהיה חברות

מרגיש אותו דבר

היי פורים תשמי
משמכנס אדר מרביו בדימחה
אני יכול ךהיות חב4 שלך אם את רוצה

אם את רוצה את מוזמנת לדבר

אנונימית יקרה,
קוראת את המילים שלך, והכאב בהן נשמע לי ממש מציף... יכולה רק לנסות לדמיין לעצמי מה זה בשבילך יום ועוד יום ככה, מנותקת ומנודה, כאילו את לא ראויה מספיק שירצו בקרבתך... והישיבה הזו בבית, כאילו שעון החול של הנעורים שלך הולך ונגמר, אנשים סביבך מנצלים אותו בחוויות שאת גם היית רוצה ליטול בהן חלק... אבל אולי זה מרגיש כאילו הידיים שלך קצת קשורות ואין לך איך ולאן לפנות כדי לעשות עם זה משהו...

זה ממש לא מובן מאליו שבחרת לשתף כאן בהתמודדות שלך... זה מראה על החוזק שיש בך, שמחפש את התקווה ומאמין שיכול להיות טוב יותר...

יקרה, ההתמודדות לבד יכולה להיות מעייפת מאוד... אולי יש מישהו שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו במה שעובר עלייך... מישהו מהמשפחה או יועצת בית הספר אולי... אני גם רוצה להזמין אותך אלינו לסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. באתר שלנו את יכולה לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין מתי שתבחרי... אנחנו נהיה שם להקשיב לך ללא שיפוטיות כלל, לחבק מרחוק, ואולי גם לחשוב יחד על דרכים להקל... אפשר גם לכתוב לנו בווצאפ במספר 055-9571399.
כאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר