8 תשובות
תנסי ללכת לטיפול אולי
אמ אולי תבואי לארץ ואז בגיל יותר מאוחר כשתוכלי תחזרי לאמריקה?
יש הרבה וויזות לסטודנטים. וזה קשה בלי המשפחה אבל זה גם מחזק וחוויה שצריך לעבור ממליצה לדבר עם המורה אולי לתאם ציפיות שיסביר לך איך להשתפר אם אפשרי אני יודעת שהרבה ממש קשוחים
שואל השאלה:
אני פשוט לא יכולה, אני לא יכולה נפשית להישאר לבד ולא יכולה נפשית לעבור לישראל
אני פשוט לא יכולה, אני לא יכולה נפשית להישאר לבד ולא יכולה נפשית לעבור לישראל
אנונימית
זה לגמרי מובן שמעת על gap year זה יתן לך זמן לחשוב על דברים ואת האופציה להיות עם המשפחה
שואל השאלה:
אני רוצה אבל לא יכולה כי אני לא אספיק לסיים את הקולג' שאני רוצה לפני שהמשפחה שלי חוזרת הביתה
אני רוצה אבל לא יכולה כי אני לא אספיק לסיים את הקולג' שאני רוצה לפני שהמשפחה שלי חוזרת הביתה
אנונימית
תבדקי אם יש אפשרות שתעברי לשיעור עם מורה למתמטיקה אחר וזה כבר יקל עלייך. ואני חושבת שכדאי לך להישאר באמריקה. את בקולג' וזה אומר שאת יכולה לגור במעונות, שזאת חווייה ממש מלמדת ומבגרת ויש עוד הרבה כאלה בקולג' שלך אני בטוחה כי ככה זה באמריקה. ואת תוכלי לטוס אליהם לישראל פעמיים שנה הבאה נגיד בחנוכה פעם אחת ובפסח עוד פעם, והם יוכלו לטוס לבקר אותך גם פעם אחת שנה הבאה אז זה לא שלא תראי אותם יותר בכלל. אבל ברור שתחליטי מה שהכי טוב לך, ואם יהיה לך יותר נכון לחזור עם ההורים שלך לישראל אז תעשי את זה וזה לא סוף העולם. לדעתי תלכי לפסיכולוג, אפילו פעמיים בשבוע עד שתרגישי שאת רגועה יותר שולטת במצב. שתדעי שלא משנה מה תחליטי זה לא יהיה סוף העולם, ואם תתחרטי תמיד תוכלי לשנות את דעתך ולבחור באופציה השנייה
היי לך,
ממה שכתבת נשמע שאת באמצע סערה... מתמודדת עם כמה חזיתות וקשה לנשום... נדמה שקשה לראות קצה חוט למשוך בו ולפרום את החוטים שמרכיבים את החיים כך שיתאפשר לראות שביל שיוביל לדרך מוארת ובהירה... משערת שבתוך הסערה קשה להפריד בין הדברים ולפרק לאט את הקשיים, מהקל אל הכבד.
כמה לא מובן שבחרת לכתוב פה ולהושיט יד לעזרה. לפעמים לדבר עם מישהו קרוב או עם איש מקצוע יכול לסייע במתן כלים להתמודד.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט שלנו - אפשר לדבר, לשתף בתחושות ובמחשבות. המתנדבים שלנו שם בשבילך גם הערב. מצרפת את הלינק להתקשרות וניתן לפנות גם בווטסאפ במספר 055-9571399.
שולחת לך חיבוק וירטואלי,
מתנדבת סה"ר
ממה שכתבת נשמע שאת באמצע סערה... מתמודדת עם כמה חזיתות וקשה לנשום... נדמה שקשה לראות קצה חוט למשוך בו ולפרום את החוטים שמרכיבים את החיים כך שיתאפשר לראות שביל שיוביל לדרך מוארת ובהירה... משערת שבתוך הסערה קשה להפריד בין הדברים ולפרק לאט את הקשיים, מהקל אל הכבד.
כמה לא מובן שבחרת לכתוב פה ולהושיט יד לעזרה. לפעמים לדבר עם מישהו קרוב או עם איש מקצוע יכול לסייע במתן כלים להתמודד.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט שלנו - אפשר לדבר, לשתף בתחושות ובמחשבות. המתנדבים שלנו שם בשבילך גם הערב. מצרפת את הלינק להתקשרות וניתן לפנות גם בווטסאפ במספר 055-9571399.
שולחת לך חיבוק וירטואלי,
מתנדבת סה"ר