אף פעם לא התאהבתי - אני שואלת את עצמי האם יש דבר כזה בכלל? התאהבות? איך יודעים שאוהבים בן אדם בכלל? מה חושבים מה מרגישים? אני חושבת שכל העניין של הפרפרים בבטן זה רק בטלנובלות וגם זה סתם לא אמיתי, אז מה היא אהבה אמיתית בעצם?

איך שעופר לוי אומר... אהבה אמיתית לכאב נולדה

יש דבר כזה להתאהב ואיך את רואה את זה? שאת כל הזמן רוצה את הבן אדם לידייך את רואה אותו את מתרגשת מחיכת ואהבה אמיתית זה שאתם נאמנים אחד לשני ואוהבים זה את זה

יש דבר כזה התאהבות. אבל זה דבר נדיר ביותר ואני אסביר.

1) כדי להתאהב באמת אדם צריך להיות שלם עם עצמו ולקבל את עצמו ואז הוא פתוח למצב של התאהבות, כי אתה יכול להיפתח לאהבה אמיתית רק כשאתה הגעת לשלב שאתה שלם עם עצמך.

באותו שלב יש סיכוי סטטיסטי די קטן אבל הוא קיים שבו תפגוש מישהי שתתאהב בה ושגם היא באותו מצב כמוך שהיא במקום הזה של שלמות עצמית מסויימת ואז האנרגיות שלכם משלימות.

2) איך יודעים שאוהבים בן אדם? אפשר לדעת רק בדיעבד. ההרגשה בהתאהבות אמת דומה בדיוק בהרגשה לכל התאהבויות השקר שקורים לכולנו בחיים... רק אחרי שהקשר יציב מזה כמה זמן ואתה באמת מכיר את הבן אדם אתה יכול לומר בפה מלא שאתה מאוהב באמת.

3) פרפרים בבטן הם לאו דווקא מהתאהבות אמת כמו שהם באים ממשיכה או מראיית אדם מסויים שלא מכירים כאובייקט שאנחנו מדמיינים שהוא מה שאנחנו חושבים או רוצים לחשוב שהוא.
הרבה פעמים אנחנו מתאהבים בקונספק וחושבים שאדם מסויים הוא תואם את הקונספט והאידיאל שלנו עפ"י צורתו החיצונית והתנהגותו - בעוד שלאחר שמכירים מקרוב רואים שלא כצעקתה.

אהבה אמיתית היא עבודה קשה. יומיומית. מתישה.
קחי לדוגמא את החרדים והדתיים - אצלם מה שהכי חשוב זו "התאמה" ולאו דווקא התאהבות.
אחרי שהם גרים יחד כמה שנים ויש להם כבר כמה ילדים - אז הם זוכים בדיעבד לאהבה כי הם כבר התאהבו במי שהם חיים איתו.

כשאת בוחנת גבר - את צריכה לענות לעצמך על השאלה האם אוכל לאהוב אותו באמת.
אם התשובה הכנה והאמיתית היא כן - אז לא צריך להרגיש פרפרים בבטן ולהיות סמוקה רק מהמבט שלו. אנחנו לא בכיתה ח'.

:)

יש דבר כזה אהבה יש דבר כזה התאהבות אצל כל אחד היא באה בדרך שונה אצלי לדוגמא כל פעם שהוא היה קרוב אליי הגוף שלי היה מלא צמרמורות וכל לילה חלמתי עליו וכשהיה לי רע רציתי אותו לצידי וכשהייתי יוצאת בערב לבלות והייתי שתויה אין מצב שלא הייתי מתקשרת עליו והייתי יכולה להסתכל עליו שעות והכרתי גם את החסרונות שלו וגם את ההתרונות אבל גם את החסרונות קיבלתי בתור התרונות ולא ראיתי שום חיסרון, הרגשתי שעם יקרה לו אי פעם משהו אני ימות.

אהבה זה לא שאת הולכת והסביבה הופכת להיות כמו בסרט מצויר ציפורים מצייצות ואת מקפצת להנאתך:-)
אהבה באה בהרבה צורות-קודם ברצון לשהות זה לצד זה, שהוא לא יוצא לך מהראש, שיש גם משיכה מינית - וזה בא לידי ביטוי בכך שאת מגורה, רוצה לנשק ולמזמז (סליחה אם אני מביך אותך), יש גם פרפרים בבטן התרגשות שאת פוגשת אותו שיש כימיה ועל מה לדבר...

התאהבות זה כשאת חושבת בלי הפסקה על האדם השני, רוצה שהוא יהיה איתך בכל מקום, נמשכת אליו מינית, ורואה רק את הדברים היפים שבו. היא יותר פנטסטית מאשר מציאותית ויכולה להיות מלווה בהערכה מוגזמת ואפילו בהערצה של אותו אדם.
באהבה את רואה את האדם כמו שהוא, על הצדדים הנעימים והפחות נעימים שבו, ומקבלת אותם. את מרגישה שגם אם יש לו חסרונות, הוא מיוחד בעינייך ואת רוצה להמשיך להיות איתו, להתפתח וללמוד ממנו.
התאהבות וגם אהבה יכולות לקרות ברגעים הכי לא צפויים, אז תשמרי על האופטימיות והכי חשוב- תהני לחיות, תעשי דברים שטובים ומתאימים לך ותפנקי את עצמך ואת הקרובים אלייך. לאהוב את החיים מזמין אהבה.

גם לי זה קורה אבל אני מוצא את הסיבה לכך בזה שאני מרוכז או מודע לעצמי יותר מידי כך שלא נשאר לי מקום לאחרת בליבי, דבר נוסף דעות לא טובות על אנשים בכלל ועל בני זוג בפרט, אז תבדקי אם גם את כמוני, זה מכפיש אותי אבל זה טוב להוציא:) מאחל לך להרגיש התאהבות בקרוב ועם מישהו נכון

אהבה? קיימת זה משהו הורמוני ומאוד מסובך אשמח לפרט לך תדברי איתי מאמילה