4 תשובות
יש"ו לא נמנה - לא על הזרם הקתולי, ולא על הזרם הפרוטסטנטי; יש"ו בכלל היה יהודי שפקר, וניסה להקים כת משל עצמו, אבל בשילוב סממנים מהיהדות המקורית; התלמיד שלו, שאול התרסי, שהחליט להתנתק מהיהודים, כי הוא ידע שהם לא יקנו את ה"סחורה" שלו, פנה לאומות העולם (הגויים), שרצו להתקרב ליהדות, אך לא רצו לקיים מצוות (מציאות של "מתגיירים" שאנו מתמודדים איתה גם כיום), אז הוא הציע להם רק את התנ"ך (דהיינו את המסורת המילולית, בשילוב פרשנות משלו), אך ללא צורך לקיים שום מצווה.

מאוחר יותר התחברו האוונגליונים (מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן), שנהפכו להיות קנונים אצל ממשיכי דרכו של פאולוס (הוא שאול המוזכר לעיל), וזאת מלבד כל מיני תתי-זרמים של הנצרות שצצו כפטריות אחרי הגשם בעת ההיא.

במאה ה-3 לספירה הנוכחית, התכנסה ועידת ניקיאה המפורסמת שייסדה את מוסד האפיפיורות הקתולית, וזרועותיה המסתעפים והולכים.

כל זה המשיך עד שהגיע מרטין לותר (בערך בשנת 1500 לספה"נ), אנטישמי גרמני, שראה את הסתאבות מוסד האפיפיורות, ותקף את מסורת האינדולגציות המקובלת. כמו כן תרגם את התנ"ך לגרמנית בכדי שגם ההמונים, שלא היו בקיאים בשפה הלטינית הארכאית, יוכלו ללמוד אותו, ואף פירש את הפסוקים לפי הבנתו, והסיק שלכמרים מותר להתחתן, ואף עשה מעשה ולקח אישה.

חומר נוסף אפשר למצוא ברחבי האינטרנט ע"פ נקודות המפתח שהבאתי פה, ו"תן לחכם ויחכם עוד".
דוד
ישו הנוצרי חי מאוד בבפשטות ובצימצום. אם תסתכל בזרם הנוצרי קתולי הכל פאר ועושר, לעומת זאת בזרם הפרוטסטנטי, הכל פשוט, וצנוע. בזרם הקתולי דוגלים בפרישות (כלומר אנשי דת גברים כנשים אינם מתחתנים לאדם אלא לכנסיה) בזרם הפרוטסטנטי לאנשי דת מותר להתחתן ולנהל חיי משפחה. מרכז זרם הנוצרי קתולית נמצא בותיקן, בזרם הפרוטסטנטי אין להם מרכז אלא פונים לארץ הקודש ובעצם עבורם כל מקום הוא קדוש ויש בו נוכחות אלוהית. אני בטוחה שיש עוד הבדלים אבל לא עולים לי לראש כרגע.
שהכל חרטא וכל אחד יכול להמציא דת?
לא יודע ממש להשוות, אבל אפשר ללמוד מזה, שלא משנה מה הדת ומה השנה, תמיד יקומו לכל דת מודרנות - כמו למשל - רפורמים, קונסרבטיבים, קתולים פרוטסנטים, והרשימה ארוכה.
באותו הנושא: