2 תשובות
גם אני הכנתי עליו כתבה על הגיבור ההירואי הזה שידע המון סודות על תפעול מערך הנשק הגרעיני של חיל האוויר ונצר אותם בליבו עד רגעיו האחרונים.
למיטב ידיעתי (על סמל שבויים שדיברתי איתם וחזרו משם ועוד) העינויים של הסורים הם הקשים ביותר, הסרת ציפורניים, מכות חשמל בפרט באבר המין, תליה עם ראש למטה ורגליים למעלה, הכנסת חפצים לנקבי הגוף, הרעבה, שפיכת מים קרים, חקירה מול אור זרקור חזק, ואיומים בנשק שלוף ומוצמד לרקה.
ועל העינויים של לניר ניתן ללמוד ממה ששמעו אותו טייסים ישראלים באותו חדר, להלן ציטוט מהכתבה שהכנתי עליו, יהי זכרו ברוך!
העד היחיד שדיבר עם לניר במכון הפיזיותראפי של בית החולים "אלמאזה" שבדמשק – הוא סא"ל אליעזר רוקח שהופל יום לפניו: "הוזנקתי לקרב אוויר באזור הרמה", מספר רוקח, "כשההוראה שלי הייתה להפיל מיגים שהפריעו לכוחותינו, עם הוראה מוזרה להיכנס עד דמשק ממש ולהפיל אותם. הפלתי את המיגים ולמעשה כבר בדרך הביתה, נפגעתי. באחד ההתעוררויות מן ההתעלפות שלי אני שומע אותו מדבר, ומאיית את השם שלו, כנראה לחוקרים של המודיעין הסורי, ואז אבי שאל: "יש פה מישהו?" אמרתי לו: "רוקח כאן!" שאל אותי: "מה קרה לי?" אמרתי לו: "שהוציאו לי ריאה". שאלתי אותו: "מה איתו?" הוא אמר: "אני יצאתי קשה מאוד יש לי שברים בידיים וברגליים".
עד שמיעה לדו שיח מצמרר זה היה גם אברהם עשהאל, קצין צעיר מטייסת 201 שהופל 5 ימים לפני לניר, נורה ברגלו אחרי שנתפס, ושכב אף הוא פצוע – באותו חדר.
אל"מ בני קרייתי, איש צוות אוויר מטייסת 201 שנפל בשבי הסורי, מספר על הצדעת שליחי השטן לגבורתו ההרואית של לניר: "נכנס אלי לחדר אדם. ראית שהוא כנראה בעל עמדה – כי הוא נכנס בצורה חופשית. ואז, אותו איש הצביע על המיטה המסוימת שהייתה בחדר הזה. ואמר: 'כאן על המיטה הזאת הייה מפקד טייסת שמת'. עשה סימן ככה ביד של גבר (אגרוף קמוץ) וניסיתי לקבל ממנו עוד פרטים נוספים. שאלתי אותו: 'מה קרה?' 'איך קרה?' הוא: רק עשה לי סימן: ביד, ככה".
למיטב ידיעתי (על סמל שבויים שדיברתי איתם וחזרו משם ועוד) העינויים של הסורים הם הקשים ביותר, הסרת ציפורניים, מכות חשמל בפרט באבר המין, תליה עם ראש למטה ורגליים למעלה, הכנסת חפצים לנקבי הגוף, הרעבה, שפיכת מים קרים, חקירה מול אור זרקור חזק, ואיומים בנשק שלוף ומוצמד לרקה.
ועל העינויים של לניר ניתן ללמוד ממה ששמעו אותו טייסים ישראלים באותו חדר, להלן ציטוט מהכתבה שהכנתי עליו, יהי זכרו ברוך!
העד היחיד שדיבר עם לניר במכון הפיזיותראפי של בית החולים "אלמאזה" שבדמשק – הוא סא"ל אליעזר רוקח שהופל יום לפניו: "הוזנקתי לקרב אוויר באזור הרמה", מספר רוקח, "כשההוראה שלי הייתה להפיל מיגים שהפריעו לכוחותינו, עם הוראה מוזרה להיכנס עד דמשק ממש ולהפיל אותם. הפלתי את המיגים ולמעשה כבר בדרך הביתה, נפגעתי. באחד ההתעוררויות מן ההתעלפות שלי אני שומע אותו מדבר, ומאיית את השם שלו, כנראה לחוקרים של המודיעין הסורי, ואז אבי שאל: "יש פה מישהו?" אמרתי לו: "רוקח כאן!" שאל אותי: "מה קרה לי?" אמרתי לו: "שהוציאו לי ריאה". שאלתי אותו: "מה איתו?" הוא אמר: "אני יצאתי קשה מאוד יש לי שברים בידיים וברגליים".
עד שמיעה לדו שיח מצמרר זה היה גם אברהם עשהאל, קצין צעיר מטייסת 201 שהופל 5 ימים לפני לניר, נורה ברגלו אחרי שנתפס, ושכב אף הוא פצוע – באותו חדר.
אל"מ בני קרייתי, איש צוות אוויר מטייסת 201 שנפל בשבי הסורי, מספר על הצדעת שליחי השטן לגבורתו ההרואית של לניר: "נכנס אלי לחדר אדם. ראית שהוא כנראה בעל עמדה – כי הוא נכנס בצורה חופשית. ואז, אותו איש הצביע על המיטה המסוימת שהייתה בחדר הזה. ואמר: 'כאן על המיטה הזאת הייה מפקד טייסת שמת'. עשה סימן ככה ביד של גבר (אגרוף קמוץ) וניסיתי לקבל ממנו עוד פרטים נוספים. שאלתי אותו: 'מה קרה?' 'איך קרה?' הוא: רק עשה לי סימן: ביד, ככה".
ואנחנו נותנים למחבלים ביתהבראה ומימון לימודים
באותו הנושא: