אם הייתם יכולים לחזור אחורה בזמן לרגעים בחיים שלכם, מה הייתם משנים?

הייתי מביאה לאבא שלי קונדום

הייתי מגיע לבית ספר

חנקת אותי^^
ולשאלה הייתי משנה את התקופה עזבתי את מקום העבודה שלי

ליום ההוא בכיתה ד' שילדה האשימה אותי בזה שהתבריינתי אלייה בוואטסאפ למרות שזאת בכלל לא הייתה אני ואני חסרת הביטחון לא הגנתי על עצמי והייתי צריכה לכתוב לה מכתב התנצלות על משהו שלא עשיתי בכלל ולומר למורה אין לי קשר לזה היא סתם האשימה אותי בגלל ששתי בנות שהיו חברות שלי כתבו לה דברים לא יפים בוואטסאפ

הייתי נלחמת בדיאטות ומנסה כמה שאפשר לרדת.

כל מיני דברים שעשיתי בעבר ואני לא גאה בהם
הייתי פשוט עוברת הלאה

כלום כי אומנם לא עשיתי דברים מי יודע מה אבל אם הייתי משנה את זה לא הייתי אותו בן אדם שאני היום לטוב ולרע

יכולתי לחסוך את עצמי מ-3 שנים שנשרפו לי מנטלית מלנסות להכיר מישהי שהכרתי מספר מחזור של אח שלי, אם לא הייתי מכיר אותה מלכתחילה ולא הייתי מנסה לתקשר איתה כדי לפתח איתה את הקשר ולהיות איתה, יכולתי לחסוך לעצמי את התקופה של 2021-2024 כדי להתקדם הלאה בדברים, אבל עכשיו הכל בסדר

הייתי חוזר אחורה ועוצר את עצמי מלהיפרד ממנה, מתחרט על זה עד היום

להכריח את ההורים שלי לקנות ביטקוין

רק בדיעבד אני חושבת שבחטיבה הייתי עוד חלק מחבורה כלשהי אבל נתתי למישהי מבחוץ למשוך אותי החוצה. עד היום (בת 21) אני חברה שלה ואיתן רק לפעמים, הן יותר חבורה ואני בקשר רופף איתן. אני אומרת לעצמי שהכל לטובה, אבל לפעמים אני מתחרטת על כך שהייתי כל כך ניתנת לשכנוע, יאס-וואמן כזה שתמיד מסכימה (למשל לבוא איתה כשאני בשיח איתן וכזה, לא הייתה לה כוונה רעה כמובן והיא חברה שלי, היינו קטנות ולפעמים רציתי דברים אחרים).
הייתי יכולה לשמר קשר גם איתן וגם איתה, אבל זה היה לפני המון זמן ואני מקווה שזה לא סיפור שאני מספרת לעצמי. אני לא באמת יודעת אם הייתי חוזרת אחורה ומשנה את זה, כי מאז בסופו של דבר כן אני יותר מפותחת מהבחינה הזאת... אבל אולי הייתי עושה דברים קצת אחרת. משתדלת לא להתחרט ולהמשיך עם החיים :)

הייתי מצטרפת לתנועות נוער מכיתה ד, ממשיכה בספורט שעסקתי בו כשהייתי קטנה, מחליפה מגמה, עובדת מגיל מוקדם ובמועצת תלמידים. בקיצור, הייתי רוצה להתחיל מהתחלה להיות יותר בתקשורת ובחברה. למרות שעכשיו זה טוב אבל לא נשאר הרבה זמן כי אחרי זה צבא והכל

לא הייתי עושה דברים באמת או חובה שהתגלגלו לדברים מאוד רעים

וואלה שום דבר, היה דברים קצת לא משהו שקרו לי אבל רק צמחתי מזה וזה הפך אותי למי שאני היום, גם זה לא היה דברים טראומתים ונוראים מידי

הייתי עושה את השאלה בגרות שעכשיו עוד פעם

הייתי משנה את כל מה שקרה בכיתה ו'
חוץ מדבר אחד
חוץ מדבר אחד הייתי משנה כמעט הכל

כשהייתי בז6

מבטלת את הלידה שלי

בוחר ישיבה אחרת ללמוד בה

לא הייתי פורשת מהתעמלות קרקע
הייתי אשכרה מנסה להתקבל לכיתת מחוננים

הייתי לומדת מוזיקה מגיח צעיר יותר (התחלתי בערך בגיל 13 אז הייתי מתחילה לפני)

הייתי שוברת לשכן שלי את הרגל ב7.10, ככה הוא לא היה יוצא לבסיס ונחטף

הייתי מונע מאבא לפגוש את אמא והכל החה מסתדר לפחות בציר זמן ההוא במידה וזה לא היה משפיע על ציר הזמן הנוכחי אם זה כן היה משפיע עוד יותר טוב

את כל כיתה י

אני חושבת שכל דבר שקרה לי, גם הרעים וגם הטובים בסוף הביאו אותי לאיפה שאני עכשיו, אז לא חושבת שהייתי משנה כלום

לרגע שבו רצו להביא אותי לעולם ומונעת מזה לקרות

מקשיבה בשיעור מתמטיקה

אין לי אירוע ספציפי אבל כל מיני מפגשים חברתיים לא להישאר בצד כי אני מתביישת פשוט לגשת לאנשים ולזרום עם האווירה
אולי להיות יותר אופטימית יותר שמחה ברגעים מסוימים