האם לדעתכם האהבה הראשונה בזוגיות היא אהבת השייכות, ואחר כך מתפתחת אהבת הצרכים?

נגדיר אהבת שייכות: ניקח לדוגמא קבוצת כדורגל, ומישהו בוחר לאהוב אותה, אין סיבה לבחור לאהוב אותה, ולא אחרת, הוא אוהב אותה כי הוא רוצה להרגיש שייך אליה.
זו אהבה ראשונית.
כנל בזוגיות, הוא אוהב את בת זוגתו אהבה ראשונית, עצם זה שהיא בת זוגתו, מבחינתו זו סיבה לאהוב.
הנחה: (כשיש קצת קשיים) ללא שום התקדמות, אהבת השייכות תחלש מהר.
נגדיר אהבת הצרכים: אהבת הצרכים זו האהבה שנוצרת, עקב מילוי הצרכים זו לזו, בין הצרכים זה מ.יניות, רגשות, רצון להערכה, תמיכה. מכל זה מתחזקת האהבה.
נניח את הרעיון של השרשרת: הרעיון של השרשרת אומר שאהבה מייצרת מי.יניות (וכמובן צרכים אחרים), ומי.ניות באופן חוזר (וכמובן צרכים אחרים) מייצרת אהבה, וככה באופן מחזורי יש לנו מצב יציב.
אומנם אם הצרכים לא מתמלאים, אז יש פגם בשרשרת, והיא תפרם לאט לאט.
אז האם לדעתכם זה נכון, ואהבה מתפתחת מאהבת השייכות לאהבת הצרכים? ואם הצרכים לא מתמלאים האהבה תפרם?
שנית, האם יש משהו גדול מסוגי האהבות האלה? אהבת האיחוד?