שיר יפה, רוצה לשמוע את דעתכם והפרשנות שלכם.

למטה למטה, בקצה הגב,

פורח ישבן תפארת,

חריץ ענוג ומשני עבריו

כדורַיים בצבע ורד.



משחר ימי אותי ילווה,

נחבא אל תוך שמלתי;

באשר אלך, באשר אפנה,

הולך ביג תוחס אתי.



שאפתי כל חיי להמריא

למעלה, ברוח נשגבת,

אך מן הפסנתר עלה רק שירי

ואני בכיסא עוד יושבת,



כי זה הישבן, רק למטה רוצה,

יובילני אל בור התחתית;

באשר אלך, באשר אפנה

הולך ביג תוחס איתי.




השיר מתוך המחזה "יעקובי ולידנטל [שם זמני]" מאת חנוך לוין