15 תשובות
לא זה רק כלב אתה צריך להיות אדם בוגר ולא לבכות על שטויות
ממש לא מה
זה הגיוני לגמרי לבכות
ממש לא מביך
זה ממש לא מביך
אנונימית
זו לא חיית מחמד, זו בת בית ומשפחה❤ הכי ברור בעולם שיהיה לך קשה עם זה ושתבכה, זה לאבד מישהו מאוד קרוב
אני כלכך מצטערת לשמוע :((
ברור שזה בסדר, גם אם היית בן 30 זה היה בסדר, היית עם הכלבה הזו הרבה והרגשת שהיא חלק ממך ואז היו צריכים לקחת אותה, זה בסדר לבכות ולצעוק ולכעוס, זה הגיוני וזה אנושי
איך אתה מרגיש?
ברור שזה בסדר, גם אם היית בן 30 זה היה בסדר, היית עם הכלבה הזו הרבה והרגשת שהיא חלק ממך ואז היו צריכים לקחת אותה, זה בסדר לבכות ולצעוק ולכעוס, זה הגיוני וזה אנושי
איך אתה מרגיש?
שואל השאלה:
זאת כלבה שליוותה אותי כל החיים ופתאום היא לא איתי
זאת כלבה שליוותה אותי כל החיים ופתאום היא לא איתי
אנונימי
מותר לך לבכות היא כמו משפחה זה הגיוני וזה משחרר לבכות לפעמים ואין קשר לבוגר במצבים כאלה והדבר האחרון שזה יהיה זה מביך
בני אדם לא עובדים ככה, אם לא תבכה אני אחשוב שאתה סוג של יצור מוזר או אדם שמדחיק את הרגשות שלו. בקיצור זה בסדר גמור זה מה שהופך אותך לאנושי
לא מביך בכלל, הגיוני לגמרי
לא מביך וזה הגיןני ביותר
הרדימו לי את הכלב לפני 3 ימים, הוא היה יותר גדול ממני, אתה יודע כמה בכיתי?, ממש לא מביך. אפילו מקובל. מה הקשר לבוגר? זה ממש בוגר שאתה בכלל מתחיל לעכל את זה.
^את בסדר?
אנונימי יקר,
שומעת מהפוסט שלך אהבה עצומה ועצב רב על כך שיצור חי, אהוב ונאמן, שהיה חלק מחייך, נגרע מהעולם...
מעבר לרגשות העזים האלה, מתגנבת לפוסט נימה של ביקורת עצמית על עצם העובדה שאתה מרגיש ככה... או אולי על העובדה שאתה מביע את הרגש שלך בעוצמה רבה...
אבל אם חושבים על זה... מדובר על אובדן של נפש קרובה לכל דבר ועניין... גם אם היא הלכה על 4 ותקשרה בדרכים לא מילוליות... נכון?
יצא לך אולי לדבר על התחושות שלך עם אדם קרוב - אחד מההורים, אח, אחות או חבר.ה קרובים? יש משהו בשיתוף של אדם קרוב בתחושות או במחשבות שיכול לספק קצת הקלה... לפעמים הדברים עשויים להתברר כפחות חריגים או שונים ממה שנדמה לנו... בפעמים אחרות, השיתוף מאפשר למישהו קרוב לתת לך כתף להישען עליה, או חיבוק אמיתי. אולי אפילו להגן עליך בפני עצמך... לפעמים השיתוף, גם של הדבר הכי קטן, יכול להקל כל כך...
ואם יש רגעים שבהם הצורך הוא דווקא בשיחה עם מי שאינו מעורה בחייך, אם תרגיש בכל זמן שהוא שהצורך שלך הוא דווקא במרחב אנונימי, אתה מוזמן לפנות אלינו בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט אישי, לשתף מה וכמה שתבחר עם מתנדב.ת שיעניקו לך אוזן קשבת ותמיכה.
מצרפת קישור לצ'אט של העמותה ולמספר הוואטסאפ שלנו: 055-9571399
שולחת לך חיבוק וירטואלי מחזק, ומאחלת ימים טובים,
שלך, מתנדבת סה"ר
שומעת מהפוסט שלך אהבה עצומה ועצב רב על כך שיצור חי, אהוב ונאמן, שהיה חלק מחייך, נגרע מהעולם...
מעבר לרגשות העזים האלה, מתגנבת לפוסט נימה של ביקורת עצמית על עצם העובדה שאתה מרגיש ככה... או אולי על העובדה שאתה מביע את הרגש שלך בעוצמה רבה...
אבל אם חושבים על זה... מדובר על אובדן של נפש קרובה לכל דבר ועניין... גם אם היא הלכה על 4 ותקשרה בדרכים לא מילוליות... נכון?
יצא לך אולי לדבר על התחושות שלך עם אדם קרוב - אחד מההורים, אח, אחות או חבר.ה קרובים? יש משהו בשיתוף של אדם קרוב בתחושות או במחשבות שיכול לספק קצת הקלה... לפעמים הדברים עשויים להתברר כפחות חריגים או שונים ממה שנדמה לנו... בפעמים אחרות, השיתוף מאפשר למישהו קרוב לתת לך כתף להישען עליה, או חיבוק אמיתי. אולי אפילו להגן עליך בפני עצמך... לפעמים השיתוף, גם של הדבר הכי קטן, יכול להקל כל כך...
ואם יש רגעים שבהם הצורך הוא דווקא בשיחה עם מי שאינו מעורה בחייך, אם תרגיש בכל זמן שהוא שהצורך שלך הוא דווקא במרחב אנונימי, אתה מוזמן לפנות אלינו בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט אישי, לשתף מה וכמה שתבחר עם מתנדב.ת שיעניקו לך אוזן קשבת ותמיכה.
מצרפת קישור לצ'אט של העמותה ולמספר הוואטסאפ שלנו: 055-9571399
שולחת לך חיבוק וירטואלי מחזק, ומאחלת ימים טובים,
שלך, מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: