כלכך מבואסת מהמקום והתפקיד שלי בצבא מה לעשות?

תשמעו אני לא רוצה לעשות צעד לא נכון ושבסוף יהיה כתוצאה מהרגש שלי. בסוף צריך לפעול בפרופורציות כמו שצריך. אבל אני רלשית שמגיעה לבסיס ב09:00 כל יום ומסיימת בסביבות 16:00-18:00
מרגישה שאין לי חיים, רוצה יומיות מקוצרות וסביבת אנשים צעירה. כל היום מדוכאת, לא מסוגלת כיאילו אני רוב הזמן יושבת ומבזבזת את הזמן, כי אין הגיון לצה"ל. אבל אני נפשית קורסת ולא מחזיקה מעמד. אני גם מטופלת אצל קב"ן ולא עוזרים לי. כל יום שעובר אצלי זה מלחמה אם לצאת על נפשי.
אבל אני נשארת כי חייב שזה יגמר בצורה טובה. אבל רק מבקשת הקלות. פיזית אני לא מצליחה לאכול פה, כולם שואלים אותי אם אני בסדר ואני אומרת שכן אבל כולם יודעים את המצב שלי ואני לא יציבה..
כן עושה את העבודה אבל אני לא יכולה לבקש מהמפקד שלי בתפקיד הזה יציאות מוקדמות כי זה לא מאפשר איפה שאני נמצאת ויש פה עבודה שמצריכה להישאר שעות מאוחרות. אני באמת לא יודעת איפה לקבור את זה עצמי פה. הצבא לא קל. אבל באמת מבקשת עזרה. מה קב"ן יכול לעזור? ומה אני יכולה לעשות כדי לבקש מעבר תפקיד שיכול להקל עליי. כי אני לא מחזיקה את עצמי.
תודה אם קראתם