8 תשובות
אפשר לראות את האיזורים שלהם במוח מוגברים לא בצורה תקינה וכל אחד הוזה משהו שונה אז לא
לא חושב ככה...
סכיזופרנים גם רואים דברים שלא קיימים במציאות אז לא
אבל אין את העולם כמו שהוא לכל אחד יש פרספקטיבה שונה על העולם שבשבילו זה נכון
אבל אין את העולם כמו שהוא לכל אחד יש פרספקטיבה שונה על העולם שבשבילו זה נכון
שואל השאלה:
הכוונה שלי היא מה אם העל טבעי וכל זה באמת קיים? ואנחנו רואים רק חלק קטן מהמציאות? מה אם המוח של אדם סכיזופרני לא פועל מוגבר אלא של שאר החברה פועל מופחת? כשרואים דברים שלכאורה לא קיימים מתחילים להשתגע, ואוליי בגלל זה הם מדמיינים גם דברים אחרים
הכוונה שלי היא מה אם העל טבעי וכל זה באמת קיים? ואנחנו רואים רק חלק קטן מהמציאות? מה אם המוח של אדם סכיזופרני לא פועל מוגבר אלא של שאר החברה פועל מופחת? כשרואים דברים שלכאורה לא קיימים מתחילים להשתגע, ואוליי בגלל זה הם מדמיינים גם דברים אחרים
אנונימית
כן אבל זה לא עובד ככה פשוט אין דבר כזה אל טבעי הרי כל מה שאי אפשר להסביר הוא חלק מהעל טבעי, ראיתי הרבה סכיזופרנים בראיונות בעיקרון ואף אחד לא נהנה מהחוויה שלו לראות דברים מוזרים שהורסים לך את החיים לא מועיל לאף אחד ולא דברים שבאמת קיימים, בבקשה תגידי לי שאת לא מאמינה בזה
כל אחד שסובל מסכיזופרניה רואה את העולם אחרת, זה לא שכל אחד רואה אותו דבר, אז לא
הם לא
הם לא
בוא אתן לך דוגמה כדי להפריך את הרעיון:
דמיין שאתה חי בעולם שבו רוב האוכלוסייה עיוורי־צבעים וקומץ קטן מסוגל לראות צבע. איך נדע שצבע הוא באמת תופעה אמיתית שקשורה למציאות הפיזיקלית ולא פשוט הפרעה של המוח של קומץ קטן?
אפשר לעשות ניסוי:
ראשית, אפשר לאשש שחווית הצבע עקבית בשביל האדם היחיד. כלומר, אם אראה לו קופסה בצבע אחד וקופסה בצבע אחר שאין דבר אחר שמבחין ביניהן, הוא יוכל לזהות שיש הבדל ואף יזהה בעקביות באיזה צבע כל אחת גם אם נערבב את הסדר שלהן בצורה אקראית או נערוך את המבחן שוב כמה חודש לאחר מכן.
שנית, נוכל לאשש שיש עקביות בין אנשים שונים, שהם מזהים דברים כבעלי אותו צבע באופן עקבי זה בין זה (לפחות באופן כללי) ומחלקים דברים לקטגוריות של צבעים באופן די דומה.
זה לא יהיה המצב אם אין קשר בין המציאות לצבע. כיוון שצבע הוא הדרך שלנו לפרש אורכי־גל שונים של האור, שזאת תכונה פיזיקלית, ולא פיקציה מוחלטת של המוח, נוכל לראות עקביות כזאת.
במקרה של סכיזופרניה אין את העקביות הזאת.
אבל מה אם יש להם יכולת מוגבלת לחוש את העל־טבעי שגורמת לחוסר העקביות הזה? מה אם העל־טבעי פשוט חסר עקביות או חוקים?
במצב כזה, שבו אין שום דרך לאשש את הרעיון הוא פשוט אפילו לא שגוי. הוא פשוט ספקולציה שפרקטית לא משנה הרבה ביחס למציאות. אם אלה חושים בלתי־מפותחים שלא מאפשרים תמונה עקבית וקוהורנטית של אותו על־טבעי או שהעל־טבעי כל־כך חסר־חוקיות בעצמו ובו־זמנית אין לו שום השפעה ברורה על המציאות שנוכל למדוד, בפועל אין הבדל גדול כל־כך בין החוויות האלה להזיות. הן לא נותנות הבנה טובה יותר של המציאות ובעיקר פוגעות בהבנה של העולם הפיזי שאנו מכירים.
דמיין שאתה חי בעולם שבו רוב האוכלוסייה עיוורי־צבעים וקומץ קטן מסוגל לראות צבע. איך נדע שצבע הוא באמת תופעה אמיתית שקשורה למציאות הפיזיקלית ולא פשוט הפרעה של המוח של קומץ קטן?
אפשר לעשות ניסוי:
ראשית, אפשר לאשש שחווית הצבע עקבית בשביל האדם היחיד. כלומר, אם אראה לו קופסה בצבע אחד וקופסה בצבע אחר שאין דבר אחר שמבחין ביניהן, הוא יוכל לזהות שיש הבדל ואף יזהה בעקביות באיזה צבע כל אחת גם אם נערבב את הסדר שלהן בצורה אקראית או נערוך את המבחן שוב כמה חודש לאחר מכן.
שנית, נוכל לאשש שיש עקביות בין אנשים שונים, שהם מזהים דברים כבעלי אותו צבע באופן עקבי זה בין זה (לפחות באופן כללי) ומחלקים דברים לקטגוריות של צבעים באופן די דומה.
זה לא יהיה המצב אם אין קשר בין המציאות לצבע. כיוון שצבע הוא הדרך שלנו לפרש אורכי־גל שונים של האור, שזאת תכונה פיזיקלית, ולא פיקציה מוחלטת של המוח, נוכל לראות עקביות כזאת.
במקרה של סכיזופרניה אין את העקביות הזאת.
אבל מה אם יש להם יכולת מוגבלת לחוש את העל־טבעי שגורמת לחוסר העקביות הזה? מה אם העל־טבעי פשוט חסר עקביות או חוקים?
במצב כזה, שבו אין שום דרך לאשש את הרעיון הוא פשוט אפילו לא שגוי. הוא פשוט ספקולציה שפרקטית לא משנה הרבה ביחס למציאות. אם אלה חושים בלתי־מפותחים שלא מאפשרים תמונה עקבית וקוהורנטית של אותו על־טבעי או שהעל־טבעי כל־כך חסר־חוקיות בעצמו ובו־זמנית אין לו שום השפעה ברורה על המציאות שנוכל למדוד, בפועל אין הבדל גדול כל־כך בין החוויות האלה להזיות. הן לא נותנות הבנה טובה יותר של המציאות ובעיקר פוגעות בהבנה של העולם הפיזי שאנו מכירים.
אנונימי
יש דרגות במחלת הנפש הזאת, וגם לדעת ולחשוב שאתה יודע זה שונה. כולנו קצת חולים אבל יש כאלה שחולים קצת יותר ומי שחולה מאוד הם בדרך כלל במחלקות כאלה ואחרות.