6 תשובות
בהתחלה לא בכיתי הייתי בשוק
רק אחרי איזה יומיים שעיכלתי וחשבתי על כל הקורבנות בכיתי
רק אחרי איזה יומיים שעיכלתי וחשבתי על כל הקורבנות בכיתי
זה לא ברצף זה פשוט תקופות
לא בכיתי ככ
זה היה יותר חוסר בהיגיון
היו שלושה חודשים שישבתי והייתי כזה
אין מצב שזה קרה אין מצב שאנחנו חיים בתוך סרט אימה אין מצב שאנחנו באפוקליפסה כזו אני בחלום
ואז עיקלתי את זה
זה היה יותר חוסר בהיגיון
היו שלושה חודשים שישבתי והייתי כזה
אין מצב שזה קרה אין מצב שאנחנו חיים בתוך סרט אימה אין מצב שאנחנו באפוקליפסה כזו אני בחלום
ואז עיקלתי את זה
לא בכיתי אבל כן היה לי מאוד עצוב על החיילים שנפלו והאזרחים שנרצחו
לא בכיתי הייתי בהלם ולא באמת עיקלתי את מה שקרה
רק אחרי הכניסה הקרקעית וכשהתחלתי לשמוע סיפורים ולהבין שלא מדובר במספרים אלא באנשים שנרצחו רק אז התפרקתי
רק אחרי הכניסה הקרקעית וכשהתחלתי לשמוע סיפורים ולהבין שלא מדובר במספרים אלא באנשים שנרצחו רק אז התפרקתי
אנונימי
לא בכיתי בכלל