6 תשובות
לפעמים הלב מתעכב על מי שלא טוב לנו וזה ממש מובן כי הייתם ביחד בטח תקופה ארוכה וזה לא אומר שמשהו דפוק בך הכל בסדר שאת מתגעגעת אבל זה רק אומר שאת הרגשת עמוק באמת ואהבת בקשר והוא לא כלכך התייחס לזה ברצינות אני ממליצה לך לתת לעצמך זמן באמת לשחרר ממנו ולהתמקד בדברים שאת אוהבת
שנה וחצי יחד זה לא קצת. ולא שום דבר לא דפוק בך אחות..זה רק מראה שאת אמיתית והרגשות והאהבה שלך היו אמיתיים- אין בזה שום דבר רע או דפוק, להיפך , זה אמיתי ויפה, זה נקי. וזו את.
הטעות הכי גדולה שאת יכולה לעשות זה לנסות להילחם בזה בכוח. את צריכה להכיר בכאב, להבין שלהתגעגע - זה נורמלי וזה טבעי. ולקבל את הכל בזרועות פתוחות ובלי לחץ/פחד. להבין שכל רגש שאת מרגישה כל עוד את מרגישה אותו הוא לגיטימי והוא חיי בך, תני לו מקום במקום להילחם בו. הוא יילך במוקדם או במאוחר. פרידה זה אולי הדבר הכי קשה שאפשר לעבור בחיים כי הבן אדם חיי, אבל כבר לא בחיים שלך, זה משהו מאוד גדול והגיוני שתעברי את זה קשה. אבל תזכרי שכולם עוברים את זה ולפחות פעם בחיים באמת צריך לעבור את זה. זה חלק מהתבגרות רגשית, מלמידה להפריד בין הרגש להיגיון, וזה באמת משהו שצריך לעבור כל אחד לדעתי. מן כאפה שהחיים יתנו לך, אם לא בגיל 16-17 אז בגיל 30. זה יהיה מאוד מוזר להגיד אבל תגידי תודה על זה. זה יילמד וייכשל אותך עכשיו ואת תצאי מזה הרבה יותר חזקה.
וטיפ ממני אלייך, תחשבי בכנות עם עצמך האם את באמת רוצה לשכוח מהבן אדם או שאת פשוט מרגישה שאת 'צריכה' לעשות את זה כי - זה לא נכון שהוא יחייה אצלך בראש וכו'.. לפעמים אנחנו עושים דברים לא מתוך רצון נקי שלנו, אלא בגלל שזה מה שמקובל. אני הרבה זמן לא הבנתי למה אני לא מצליחה לשכוח בן אדם ואז יום אחד פשוט הבנתי, שלא באמת רציתי. רציתי שכל הזכרונות שלנו יישארו וכל זה. סוג של פחדתי באמת לשחרר ולהשאיר אותו בעבר, סחבתי אותו תמיד איתי להווה. ומפה הכל השתנה.
תשבי ותחשבי עם עצמך בכנות ובפתיחות, כי אם תשקרי לעצמך שום דבר לא יצליח.
אני איתך אחות. לפעמים שנה זה גם מעט זמן כשאהבת באמת, תני לעצמך כמה זמן שתצטרכי. הכל טוב.
אני פה אם תצטרכי )
הטעות הכי גדולה שאת יכולה לעשות זה לנסות להילחם בזה בכוח. את צריכה להכיר בכאב, להבין שלהתגעגע - זה נורמלי וזה טבעי. ולקבל את הכל בזרועות פתוחות ובלי לחץ/פחד. להבין שכל רגש שאת מרגישה כל עוד את מרגישה אותו הוא לגיטימי והוא חיי בך, תני לו מקום במקום להילחם בו. הוא יילך במוקדם או במאוחר. פרידה זה אולי הדבר הכי קשה שאפשר לעבור בחיים כי הבן אדם חיי, אבל כבר לא בחיים שלך, זה משהו מאוד גדול והגיוני שתעברי את זה קשה. אבל תזכרי שכולם עוברים את זה ולפחות פעם בחיים באמת צריך לעבור את זה. זה חלק מהתבגרות רגשית, מלמידה להפריד בין הרגש להיגיון, וזה באמת משהו שצריך לעבור כל אחד לדעתי. מן כאפה שהחיים יתנו לך, אם לא בגיל 16-17 אז בגיל 30. זה יהיה מאוד מוזר להגיד אבל תגידי תודה על זה. זה יילמד וייכשל אותך עכשיו ואת תצאי מזה הרבה יותר חזקה.
וטיפ ממני אלייך, תחשבי בכנות עם עצמך האם את באמת רוצה לשכוח מהבן אדם או שאת פשוט מרגישה שאת 'צריכה' לעשות את זה כי - זה לא נכון שהוא יחייה אצלך בראש וכו'.. לפעמים אנחנו עושים דברים לא מתוך רצון נקי שלנו, אלא בגלל שזה מה שמקובל. אני הרבה זמן לא הבנתי למה אני לא מצליחה לשכוח בן אדם ואז יום אחד פשוט הבנתי, שלא באמת רציתי. רציתי שכל הזכרונות שלנו יישארו וכל זה. סוג של פחדתי באמת לשחרר ולהשאיר אותו בעבר, סחבתי אותו תמיד איתי להווה. ומפה הכל השתנה.
תשבי ותחשבי עם עצמך בכנות ובפתיחות, כי אם תשקרי לעצמך שום דבר לא יצליח.
אני איתך אחות. לפעמים שנה זה גם מעט זמן כשאהבת באמת, תני לעצמך כמה זמן שתצטרכי. הכל טוב.
אני פה אם תצטרכי )
שואל השאלה:
תודה לכולם אתם מדהימים ושחר באמת תודה על ההשקעה לא מובן לי מאילו מעריכה כל מילה, תודה❤
תודה לכולם אתם מדהימים ושחר באמת תודה על ההשקעה לא מובן לי מאילו מעריכה כל מילה, תודה❤
אנונימית
שואל השאלה:
אני דיי מודעת לזה שזה אולי נובע מאובססיה אבל הוא באמת היחיד שהרגשתי שאני אוהבת וגם אחרי שכן יצאתי עם אחרים הוא היחיד שבראש שלי
אני דיי מודעת לזה שזה אולי נובע מאובססיה אבל הוא באמת היחיד שהרגשתי שאני אוהבת וגם אחרי שכן יצאתי עם אחרים הוא היחיד שבראש שלי
אנונימית
אובסס...
הוא רק זכר נחות
הוא רק זכר נחות
לתאריך הזה יש כלכך הרבה כוח את כל מבינה את רק צריכה להגיד תודה שהוא יצא מהחיים שלך
באותו הנושא: