רק לי זה ככה? למה זה קורה לי?

ממש קשה לי להיות עם אמא שלי באותו חדר ושהיא יושבת על אותו מזרון שאני יושבת עליו זה בכלל קשה לי כאילו כמו מיטה וספה. כל פעם שהיא או באותו חדר או על מיטה/ספה אני ישר קמה עד שהיא תקום. ומגע בכלל אין פשוט לא נעים לי אבל אני יודעת שהיא רוצה. ושהיא אפילו לא נוגעת בי שהיא רק עומדת לידי אני מתרחקת ממנה.. זה סריטה מהילדות? זה רק לי ככה (זה ככה גם עם כל המשפחה שלי.. אין לי בעיה לחבק בן אדם שאני לא מכירה ולא ארגיש לא בנוח מאשר את המשפחה שלי.)