יש כאן כאלה שכועסים על עצמם? למה כועסים?

שלא עשיתי דברים שהייתי צריך לעשות

כי ישבתי בצד ולא עשיתי כלום הייתי צריכה להילחם על זה ולקחתי את עצמי בידיים רק עכשיו

כי אני דחיינית ובסוף זה רק פוגע בי

סוג של נפגעתי מחברה ניתקתי איתה קשר (כי זה מה שאני רגילה), כבר עבר לי הפגיעה ממנה אני מעוניינת בלחזור לקשר אבל אני יודעת שזה לא יחזור להיות אותו הדבר כמו פעם

שואל השאלה:
אנונימית תנסי לדבר איתה כי זה לא נעים לא לדבר עם אנשים

כן.
אני מרגישה שאני אשמה בכך שאני וחברה הכי טובה שלי כבר לא חברות.
אני לא מצליחה להפסיק לאכול, לעזוב את הרשתות החברתיות, אני דחיינית.
זה לא קשה לכעוס על עצמך כשאתה מודע ומבין שאתה בדיוק כמו כל בן אדם אחר..

אני מגעילה ודפקתי לעצמי את החיים

אני די כועסת על עצמי שאני נשארת בקשר שמעולם לא היה בריא עבורי אבל אני יודעת שאם אעזוב הצד השני יפגע ולא יהיה שום בן אדם שיהיה שם בשבילו כמו שאני שם והוא ידרדר למקום רע כמו שקרה בפעם שעברה שניסיתי להתרחק אז אני פשוט נשארת