חרדים/יות/ לשעבר כנסו

אתה בתהליך של למצוא את עצמך. הבלבול לגיטימי.

שמע, לא יודע בן כמה אתה, מי אתה ומה עבר עליך בחיים. אבל אני אגיד לך משהו, לפעמים מרגישים שנחנו יודעים מה הדבר הנכון בחיים אפילו שאנו לא עושים את זה ואפילו עוברים על זה, אני מדבר על דרך התורה, אני אישית למדתי בישיבות ווואלה לא התאים לי, אז הייתי תקופה מתנדנד בין הבית לישיבה, בישיבה לובש שחור לבן ובבית כמו חילוני רגיל. כן הייתי פתוח לאינטרנט ודברים וגם הייתי לומד בישיבה, אבל בגלל שזה כבר לא התאים לי כי מצאתי את עצמי בחוסר סיפוק מהישיבה - פשוט יצאתי, אז כיום אני לא לומד אבל כן משתדל שלוש תפילות ביום, תפילין חובה וגם מקפיד על הלכות שבת וכשרות לצד זה שאני בקשר עם בנות והולך להופעות שבן תורה לא אמור ללכת אליהן, כי אני כבר לא בן תורה אבל אני עדיין יהודי. וכיהודי אתה יכול להיות בכל מיני תחפושות ועדיין להיות רצוי לפני ה' גם אם קשה לך בדברים מסויימים.
אני לא יודע אם כתבתי כל מה שרציתי לומר כשהתחלתי לכתוב אבל מקווה שזה יעזור לך במשהו.
סתם בשביל הרקורד אני בן 21, כותב מאנונימי כי לא בא לי להזדהות...

אני ממליץ לדבר עם השם כל יום בקול

אני עוברת כרגע תקופה כזאת

זהו תהליך שכל אחד עובר
ואתה צריך באמת לחפש ולחזק את הזהות
שאילתה אתה רוצה להמשיך את החיים.

כן חוויתי את זה בעבר

ואיך היתה החוויה הזאת,?
גמרת עם זה?

השתנתי מעט, גם שיניתי מעט את צורת החשיבה וזה די עבר.
לא צריך להיבהל מזה לדעתי